פתאום סרטן

הגישה הטיפולית של הנטורופת ד"ר דני קרת לחולי סרטן

"ברמה העקרונית אני מנסה להבהיר שבמצבי
סרטן מורכבים לא מספיק טיפול קונבנציונאלי
וחייבים להוסיף דברים באופן אקטיבי. אני מכניס תוכן לתוך האקטיביות של המטופל. התכנים העולים במפגש עוסקים במה שיכול
המטופל לעשות כדי להקטין את סיכויי ההישנות או לעצור התקדמות.

הדברים
הפשוטים יותר הם ברמה הפיזית והם נוגעים לתזונה, תנועה, תוספים וצמחי מרפא. אחר כך
אני עובר לתכנים שהם מעבר לגוף ואני מברר עם המטופל: איפה אתה בין תקווה לייאוש,
אם ברמת תקווה גבוהה אז אין צורך לגעת, אם בייאוש אני מציע תרגיל קוגניטיבי שלמדתי
מד"ר קרל סימונטון – זיהוי אמונות לא בריאות והחלפתן במחשבות בריאות.

לגבי כל אמונה יש לשאול – האם המחשבה מתבססת על עובדה וגם
האם המחשבה עוזרת לך להרגיש כמו שאתה רוצה? האם היא עוזרת לך להגן על
חייך ובריאותך?
האם היא עוזרת לך לפתור בעיות משמעותיות בחיים?

האם היא
עוזרת לך להשיג את מטרותיך קצרות וארוכות הטווח?

אם
התשובה שלילית זו מחשבה לא בריאה ואז אנו נייצר מולה מחשבה בריאה.

לדוגמא

מחשבה שיכולה לחזור על עצמה: הסרטן יחזור בחודשים הקרובים
ואני אמות ממנו בייסורים. המחשבה הבריאה המחליפה תהיה: יתכן שאמות ויתכן ולא.
מי שברמת תקווה גבוהה יותר יאמר: יתכן שאמות בשנה הקרובה אך קרוב לוודאי שלא.

ואז
מוסיפים בנימה אופטימית: ומה שאני עושה משפיע בצורה משמעותית ומשפר את סיכויי.

חשובה
מאד התפיסה שיש לי יכולת להשפיע על התוצאות, שאני אקטיבי, עושה דברים, יוצר שינוי,
ניפגש עם חברים ועם רופאים, מבקש עזרה, אני לא קורבן.

המחשבות
השליליות אופפות את המוח ללא שליטה. אני עוזר למטופל לזהות אותן ולייצר חלופה.
החלופות מאד יעילות בהתמודדות עם פחד ואימה, שהם חוויה מאד מרכזית בסרטן.

נילוות
לסרטן סוגסטיה תרבותית מפחידה. כול הזמן אנחנו שומעים על אנשים שנפטרים מסרטן –
אפילו לעשירים ולמצליחים כמו סטיב ג'ובס הרפואה הכי טובה לא עוזרת. הפחד מקטין את
יכולת ההתמודדות וחייבים לתת לאדם כלים להתמודד. יש שמכחישים שיש להם סרטן ולהם קל
יותר, הם גם לא יבואו אלי. הרב נמצאים באימה, במיוחד כשיש גרורות. המחשבות המציפות
ומשתקות משפיעות על איכות החיים. אני רוצה לעזור לאדם בסבל הקיומי שלו ולא רק
לפתור את בעיית הסרטן. בהשראת הספר "סרטן כנקודת מפנה"
של לורנס לה שאן, אני עוזר לאנשים למצוא את
הדבר שיגרום להם להתלהבות ומשמעות בחיים.

אני מדבר
הרבה על סוגיית העזרה, ממליץ למטופלים לתת הנחיות ברורות לחברים ולמשפחה לאיזו
עזרה הם זקוקים. היכולת להיעזר היא מתנה לכולם, אנשים רוצים לעזור ולא יודעים איך.

יש מרכיב
אישיות של אנשים המועדים לחלות, אנשים שיש להם חוסר איזון בין דאגה לעולם לדאגה לעצמם. אני מדבר עם המטופלים על
הדרכים להעלות את עצמם בסדר העדיפויות
שלהם מבקש שיצרו רשימה של מעשים שיהיה להם ביטוי של דאגה עצמית.

הבעיה עם
הסרטן בשונה ממחלות לב, בהן דרך המניעה בעזרת ספורט ותזונה ללא שומן, היא די
ברורה, בסרטן הבלבול רב. החולים מוצפים בעשרות שיטות תזונה אבל אין תבנית אחת
שטובה לכולם. כל מטופל צריך לבנות את מה שנכון עבורו. זה תהליך של ברור: מי
האונקולוג או המטפל האלטרנטיבי הטוב בשבילי, איזה תזונה לבחור.

אני מדבר
על כיווני תזונה ותוספי תזונה המבוססים מחקרית, אני מעודד לשאול ולבחון האם זו התזונה הנכונה לגוף הפרטי של האדם,
להיות קשוב לגוף ולא לבחור גישה פנאטית או דרך שלא מתאימה לך.

אני מאד מעודד לחפש מידע באינטרנט להיכנס לפורומים
של חולים בכל העולם לשאוב משם רעיונות ובעיקר
להיות מאד אקטיביים, להתחבר לאינטואיציה ולעשות דברים לא שגרתיים."