היה לי כלכך כיף בטיול, מוזר לחשוב שהכל נגמר תכף.
ובכלל, לא כלכך הולך לי טוב עם החזרה ללימודים הזאת והשגרה והבע..
מה יהיה, לא באלי כבר להשקיע, אין לי מוטיבציה, אין לי כוחות, אני יודעת שצריך כי זה ממש עוד קצת, שמעתי על כך כלכך הרבה נאומים "מנסיון" אבל די..לא באלי שזה יגמר, באלי עוד שנה שנתיים ככה, ובעיקר לא באלי "לתת את המאמץ האחרון כי תכף נגמר..." פשוט לא באלי, טוב?!
ואתמול היה לי כלכך מוזר וכלכך רגיל, רגיל מהמובן הטוב, רגיל מהמובן הנוח. כאילו מישהו לחץ על כפתור 'השהה' ועכשיו פשוט החזיר את זה בחזרה ל 'פליי', זה משהו שאין לי עם אף אחד אחר, זה משהו טוב כזה, הרגשה נוחה כלכך, היה לי באמת טוב בלב, בלי מחשבות יותר מדי, פשוט ככה.
כן, היכולות שלי להביע את עצמי מילולית מפתיעות מרגע לרגע,
מעניין מה זה אומר על המבחן באזרחות מחר? כוסאומו 
תכף פורים, חובה להמשיך לחייך 
יום דבש לכל האומה ובכלל, לכל מדינת ישראל!
בבלוג זה
בכל הבלוגים
