נולדנו, כך מרגישה לפחות, לעולם מלא בחירות ולכל בחירה הוקצב לנו זמן, אולטימטום רוחני, שעון וירטואלי.

גם היגיון בריא נטע בנו האל, ואינטואיציה נשית שכנראה הותאמו לבחירותיה של כל אחת מאתנו.

גיל 29, ושוב מגיעה הנקודה הזו, שסביבה עוד הרבה נקודות.. וכנראה מופיעה אצל כל אחת בתדירות אחרת..

חיי לאן???

מסתכלת סביבי ורואה את כולן. אותם השלבים, אותן ההרגשות, כל אחת רואה אותם בדרכה שלה בתקופה אחרת בחייה.

רוצה להאמין שככל שאת מגובשת והחלטית יותר בבחירותייך

כך השלב הזה מגיע פחות ופחות...

לפעמים הוא מגיע כמו סימן שאלה ספציפי ולפעמים קרוב להיות משבר זהות...בשנה הזו גיליתי, שסימן השאלה הכביכול ממוקד.. יכול להביא קרוב מאוד לידי שאלת זהות כללית.

בסופו ותחילתו של דבר נולדנו זהות, לפחות נשית גנטית אפילו, מנטלית "יוצרנו" דומות כך, שהצרכים הבסיסיים שלנו מעולם לא השתנו, מה שכן, ודאי אחרות הן נסיבות חיינו.

לפני 14 שנים זכיתי לאהוב. עשר שנים שהשאירו בי בעיקר אמונה גדולה בכוחה של אהבה.

נאחזתי באהבה, דבקתי באמונה.

ואז עצרתי לרגע "לסגור חשבון" עם חלומות ילדות והבנתי עד כמה נשארו שם..

השוני מסתבר קרה לא במהות אלא בהתהוות. הרעיון הראשוני נותר רק הדרך נסללה אחרת.

מחשבות ותקוות שהתבגרו איתי ביחד, למדתי אותן להפוך למציאות. ולא כי זו המציאות אותה הייתי בוחרת, אלא המציאות אותה אחיה כדי שאוכל לבחור.

ביום שישי היתה לי יום הולדת 29....ס.ש.ש.