משהו חסר לי, הו היכן האדם שיגיד לי מה?
ימים אחרונים מבלה הרבה בליהיות איתה ולריב איתו.
היא כנראה אחת היחידות שהתייחסה אליי טוב אבל אחרי שפגעתי בה וסתם ניתקתי כל קשר ללא סיבה אני דואגת, אולי היא לא סומכת עלי יותר, מה זה אולי, היא בטוח איבדה בי אמון.
היינו הכל ואני סתומה וזרקתי הכל לפח.
המניה דפרסיה הורסת לי את החיים. אני זורקת אנשים, ואז מבינה כמה טעיתי ואי אפשר להחזיר כלום, כמה זמן אני לא שמעתי ממנה משהו טוב, מהדברים של פעם, שאולי היא מתגעגעת ושאני חברה טובה, אבל לא, כרגע אני סתם בן אדם רע, ותכלס אני לא מאשימה אותה.
איתו אנחנו רבים ריבים קטנים ומעצבנים. אפילו חשבתי לזרוק אותו אבל כל זה נגמר בסקס התפייסות.
אני נזכרת בו, רואה אותו והוא מרגיש לי זר ורחוק כל כך. התרחקנו אין מה להגיד, הכל ממש לא כמו פעם, ואין לי סיבה להשאר אבל גם אין לי סיבה ללכת.
פעם פחדתי כל כך ליהיות לבד, כל כך הרבה שנים פחדתי, כל כך הרבה שנים רדפתי אחרי אנשים, נרדפת על ידי הפחד ליהיות עצמאית, והנה פתאום ניצנים של העצמאות שלי פורחים להם לאט לאט ואני שוב פוחדת.
אני יכולה להשאר, ואני יכולה לקום ולעזוב וליהיות לבד. ואני יכולה לשתוק או להגיד משהו שיגרום לאנשים להתפלאות- איך מישהי כמוה יכולה להגיד משהו חוץ משטויות.
אני לא יותר מטלית רצפה לניגוב רגליים, לא יותר. אם פעם היו מבקשים ממני ללכת לאנשהו היתי רצה, עכשיו אני יכולה לפתוח את הפה ולהגיד לא.
אני מאוד אוהבת את הרעיון שאני יכולה לבחור אם להשאר או ללכת. אני לאט לאט מאמצת את הפרטים הקטנים של כל מה שרציתי ליהיות.
אני יכולה להשאר או ללכת, או להשאר או ללכת, ראו האין זה נפלא?
זה אפילו נשמע טוב, אני מודהמת.
עכשיו אני מפחדת כי יש לי ברירה.
פעם כשהיתי איתו לא יכלתי לעזוב בגלל שפחדתי והיתי קשורה אליו. ועכשיו כשגם שכבתי איתו (פעם 3 שאנחנו מנסים קשר) אני מרגישה יותר קרובה אליו אבל גם יותר רחוקה.
נכון אני פוחדת לאבד אותו, או שאולי אני מפחדת לאבד זין. אני לא יודעת.
ומצד שני גם לא יהיה לי רע ליהיות לבד.
תכלס, ליהיות איתו זה מעיק קצת, קשה לי.
אני מוכנה להשבע שיש לי בעיות מחויביות.
שמישהו יעזור לי.
הפסיכולוגית עדיין לא יכולה לקבוע מתי להפגש, כבר אמרתי שאני מאוד לא מעניינת אותם.
את הכדורים אני עוד לא שותה ושום דבר לא במגמת שיפור, וגם כששתיתי זה לא עזר.
אני שמה לב שבזמן האחרון יש לי בעיות עצומות להתרכז, לא יודעת למה, בעיות ריכוז. לא יכולה ליהיות מרוכזת בכלל, כולי מעופפת.
עוד מעט יהיה חורף, אני אוכל לחתוך שוב, לפצות על כל הקיץ, אני אוכל להקיא הרבה ולאכול קצת.
לילה טוב