אם תרדנה בליל דמעותייך,
שמחתי לך אבעיר כצרור תבן.
אם תרחפנה מקור עצמותייך,
אכסך ואשכב על אבן.

אם תאמרי אל מחול לרדת,
על אחרון מיתרי אנגן לך.
אם תחסר לך מתנת הולדת,
את חיי ומותי אתן לך.

ואם לחם תאבי או יין,
מן הבית אצא כפוף שכם
ואמכור את עיני השתיים
ואביא לך גם יין גם לחם.

אך אם פעם תהיי צוחקת
בלעדי במסיבת מרעייך,
תעבור קנאתי שותקת
ותשרוף את ביתך עלייך.

- - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - -

לא ביקשתי שתשמח בשבילי

לא ביקשתי שתקפא בשבילי

לא ביקשתי שתנגן בשבילי

לא ביקשתי שתחיה או תמות בשבילי

לא ביקשתי שתמכור את ראייתך בשבילי

ביקשתי שתקנא לי, ביקשתי תוספת של תשומת לב, ביקשתי שתחשוב עליי מדי יום, ביקשתי שתאהב אותי ולא עד כלות. אך כנראה שזה מוגזם. טוב זאת אני, מגיע לי לסבול, הרי בסוף אני מקבלת הכל בפנים. עכשיו זאת תקופה קריטית, והיא תקבע מה אעשה, והיחס שלך אליי גם הוא המכריע כאן. יש משהו שאני יכולה לעשות? אני לא יכולה לוותר על הצורך לקבל את כל תשומת הלב ממך, כי בכל אופן אני טיפה יותר מאחרות. דווקא ברגעים שאנחנו בחברת אנשים אבקש שתתן לי את רוב תשומת הלב ולא כשאנחנו לבד.