עוד חצי שעה ויש לי יום הולדת. נחמד. בדרך כלל אני לא הכי מתלהבת מימי הולדת, בשנים קודמות זה היה מלווה במחלות תקופתיות (שפעת, צינון או אבעבועות) או אכזבות גדולות. כל שנה היה משהו קטן שתמיד גרם לי לבכות, כל שנה אני מתאכזבת מחדש ממה שקורה ביום הזה. אבל זה בסדר, זו אני, כגודל הציפיות גודל האכזבות. אני נורא מתבאסת מהמחשבה שאני גדלה. אם היו לי כוחות על הייתי עושה שאשאר בגיל הזה.. אבל לא נורא, מצד אחר גם טוב לי לגדול כי אני נורא מייחלת לרגע שבו אעמוד בכוחות עצמי בלי מחויבויות כאלו ואחרות לחיים.

אז השנה הזו הייתה נהדרת בשבילי, ובכל יום למדתי דבר או שניים על עצמי. הבנתי מי אני במערכות יחסים ואיפה אני עומדת בהן, מה הציפיות שלי מאנשים, מי עושה לי טוב, מי גורם לי להתלהב כמו ילדה קטנה ואת מי אני שונאת. עשיתי דברים שהאמנתי שבחיים לא אעשה, חידשתי קשרים שנהרסו עם השנים, התפתחתי חברתית, בכיתי המון (כרגיל), צחקתי עד דמעות, הבנתי כמה דברים על אנשים, מי באמת חבר ומי באמת אוהב אותי, מה אני מוכנה לעשות וכמה אני רוצה לקבל בחזרה והכי חשוב, השנה הזו סבבה סביב אנשים שאני אוהבת ושכמובן - יודעים לאהוב אותי בחזרה. מצאתי לעצמי את החברות והחברים הכי טובים שאפשר לקבל ואת אהבת חיי שיום יום מחזיקה אותי. בקיצור, השנה הזו עשתה אותי מי שאני היום. מי שאני גאה להיות.

השנה הזו ניסיתי כמה שיותר לסגור חשבונות לא פתורים שהיו לי, לנקות את המצפון מדברים רעים שהרגשתי, לדבר על מה שמפריע לי ולנסות לקבל ולהבין את מי שמולי. אני מתפתחת מיום ליום וכל יום בשבילי הוא נהדר :)

אז הנה הגיע הארבעה בנובמבר, כן, אחלה תאריך מצאתי לי, והשנה הזו אני מוצאת עצמי מאושרת במיוחד לנוכח העובדה שאני בקשרים טובים עם כל מי שמזדמן לי להיות איתו, יש לי כל דבר שאני רוצה וצריכה, ו-וואלה, מה רע לי בחיים?

אז אני מודה לכל מי שלקח חלק בשנה הזו שלי, לטוב ולרע, כי מה שלא הורג מחשל. אני שמחה על מה ועל מי שיש לי על קשרים שנשמרים ומתחדשים, על האהבה העצומה הזו שיש לי בידיים ובעיקר בלב, על החברים הנפלאים, על כל מי שמקבל אותי כמו שאני, שיודע מי אני ומה אני שווה, על כל מי שמאמין בי ותומך בי. אוהבת את כולכם,

נועה של הים