בוא נתחיל מהנקודה שמיום רביעי שום דבר לא הולך כמו שצריך. לא לי ולא לארץ ישראל

בוא נתחיל שמיום שישי אני עסוקה בלשכנע בן אדם למה הוא טועה ואני צודקת

בוא נתחיל בעובדה שכולי עצבים בגוף, אין בי טיפת רוגע או שלווה וגם השיחת טלפון ממך היום בדיעבד כבר לא טובה לי.

לא יכולה עם האי ודאות הזאת. אני לא פוחדת שתפגע. נניח על רועי חבר של סיוון אני מפחדת. אבל אתה בטוח, אתה בתוך מפלצת ענקית ששומרת עליך.

אני פוחדת עליי! כי נתתי את הלב שלי, כי אני אוהבת אותך מאוד מאוד מאוד, כי זה מבאס אותי שאתה רחוק ממני ושכל מה שתכננתי לעצמי לחודשים האחרונים לפני הגיוס לצהל (70% מהתוכניות כוללות אותך כשאתה בחפש"ש) נהרס כליל.

לא בא לי לבכות לידך בכלל. בכלל לא בא לי לבכות. בא לי שהמצב הזה יעבור לידי כמו האנשים העשירים שאמא מדברת עליהם בגועל. מאטימות רק מרוויחים מסתבר.

לא בא לי לשכוח את המשקפיים אצל דני ולא בא לי לקום מחר לעבודה. ואני מפחדת בכלל לראות אותך מחר ולדעת שאני לא אספיק לראות אותך או לא אספיק לישון לפני העבודה.

אני גם שונאת את אורית. בת זונה חסרת חשיבות. כי עכשיו המצב כן נהיה קריטי והשתמשתי בתירוצים שלי הרבה לפני שבאמת הייתי צריכה אותם. והיא יודעת את זה. אבל היא עדיין זונה לא מתחשבת.

והבן דוד הבן זונה העוכר ישראל הזה של האקס עדיין מנסה לשכנע אותי בשטיפות מוח כמה ישראל חסרת לב שפוגעת באינוסט פיפל.

אפרופו עוכרי ישראל (אהההה אני לא מצליחה להקליד נורמלי בכלל מה יש לי למה אני לא מתפקדת!!!) אני גם לא רוצה להתגייס לצבא. לא רוצה להיכנס למערכת קרה ומחושבת יתר על המידה שמכריחה אותי להוריד את העגיל באוזן, את הבנייה בציפורניים. תשלם לי פחות מלזונה בגן החשמל ותתייחס אליי כאילו אני אחרון האדם. כושיליראבק אבא שלי מת בגלל המדינה הזאת מה קרה נמאס לי להיות פראיירית!

אני רוצה ללכת לישון ולקום רגועה ושלווה ולהצליח לתפקד ולכתוב נורמלי במקלדות ולחייך ולהינות מהכמה שעות הספורות שיהיו לי עם החבר למרות ההשלכות. וגם לא לסבול מההשלכות כי מה זאת עייפות לעומת לא לראות את חבר שלך שאת אוהבת מאוד מאוד מאוד לתקופת זמן שהוא בעצמו לא מוכן לגלות לך כי כל מה שהוא יודע להגיד כדי להשביע את רצונך זה שלמשך חמישה ימים המפלצת ששומרת עליו שרפה 20% מכמות הדלק שהיא מכילה. אם מישהו רוצה לחשב לי את זה יש לו מקום בגן עדן.

איך יום רביעי התהפך ככה איך? מי ביקש בכלל בלאגנים? רציתי להינות לפני הגיוס ואני מסיימת יום כשכולי רועדת, בוכה, מפרקסת ושחכתי את המשקפיים באוטו של דני!!!!