נפגעתי בטירוף מהדרך שכל זה קרה. בעצם, מה ציפיתי? מדובר בך. אגו, חוסר כבוד כלפי אחרים ואהדה עצמית ענקית כשמדובר בך, ושקרים הם חלק גדול ממך. אני כבר לא אוהבת אותך, ואפילו עכשיו כשחשבתי על זה אז גם חייכתי. אתה סתם, סתם חלק ענקי ממני. בזכותך למדתי כל כך הרבה על עצמי. אני לא יודעת איפה אני ולא יודעת לאן אני הולכת, אבל יודעת מה הייתי עד עכשיו. ואני יכולה להעיד שאני בן אדם מדהים באהבה שלי. בזכותך האמנתי שאני כן מסוגלת לאהוב, ושהאהבה שלי היא אהבה ללא תנאי וללא גבולות. ולמדתי שאתה לא מגיע לי, שמגיע לי בן אדם שיעריך אותי. אם כואב לי אז זה על הדרך שזה קרה, ששיקרת לי כשאמרת שאתה כן אוהב אותי ושסתם מרחת את הזמן כי בעצם היום יכולתי להיות הרבה אחריך. כאב לי שכשביקשתי שנעשה הפסקה אז אמרת שאתה כן אוהב אותי וידעתי שלא, אבל בעצם רבתי עם עצמי שאני כן אוהבת אותך ויהיה טוב. כל פעם כשבאתי להפרד ממך גרמת לי איכשהו להתחרט, וגם על זה אני כועסת. ובכלל אני כועסת שעכשיו שכשאתה רואה אותי אז אתה בוחר לגלגל עיניים ולהתעלם מקיומי, ובתכלס זה לא מגיע לי. לא עשיתי רע לאף אחד. לא מגיע לי לסבול מהנוכחות שלך, ויותר מזה לא מגיע לחברים שלנו לסבול מהמתח המגעיל הזה שנוצר בנינו. אז תכננתי בהתחלה לנהל איתך שיחה ולבקש שלמען האנשים שסובבים אותנו נשתדל לשמור על ידידות ולא יותר מזה, בשביל שיהיה נעים. אבל הבנתי שאני לא רוצה בזה, כי הבנתי שאתה שקרן. כל כך התאמצת לא לפגוע בי ולגרום לי להפרד ממך וכשאמרת שאתה לא בנוי לחברה, זה לא מנע ממך לעבור הלאה תוך שנייה. אני לא כועסת על זה זה פשוט מראה לי ששיקרת. אני מאחלת לך ולמה שלא יהיה לך עם עמית או כל אחת אחרת את הכי טוב בעולם ושתפיק ממנו את הכי טוב שאתה יכול. בכל זאת, אני לא שונאת אותך. אז עכשיו אני באמת לא רוצה שנהיה ידידים יותר, כי אני נפגעת. בכל זאת אני לא יכולה למחוק את מה שהיה בנינו ועוד לא הכי התגברתי על זה, אז לשמוע מכולם כל שנייה עליך ועל עמית? לא, לא מתאים לי. בגלל זה יש לי בקשה: אם אני בוחרת לסגת, ללכת צעד אחורה ולהתרחק מכולם, כי אני באמת לא רוצה לראות אותך, אתה יכול שלא להופיע לי מול העיניים כל הזמן? אם אתה יכול להתחשב זה יהיה נהדר, כי אני גם ככה לא רוצה כבר ללכת לטירה, ולברוח בשנייה הראשונה מהבצפר, בסופשים אני כבר קבעתי לעצמי שאני לא אהיה כאן, ככה שאני לא דורשת ממך להתרחק כי בעצם אני עושה את זה, אבל, כשאני בכל זאת שם, אתה יכול לצמצם את הנוכחות שלך? שאני לא אצטרך לראות? כי לא מגיע לי לסבול, באמת שלא מגיע לי.

בעזרת השם אני אתגבר עליך :) וזה די מוזר שאני חושפת את עצמי ככה כי כמו שאני מכירה אותך תנצל את זה לרעה ותפגע בי עוד יותר, אבל אני חייבת לפרוק את זה, ואני כבר בטוחה שאני לא אוהבת אותך, להיפך, אני די נגעלת מעצמי על שאהבתי אותך. בדיעבד נפגעתי וידעתי שאני אפגע. למרות שנשבעת לי ולמרות שאמרתי לעצמי להזהר. בקיצור, אני כבר לא יכולה לחכות שיהיה לי יותר טוב. ואחרי שאני אתגבר עליך גם לא תהיה לי הבעיה להגיד לך שלום בצורה נורמלית. בנתיים אני לא יכולה, כי אני יודעת שאני אפגע, ונמאס לי להפגע ממך.

קיבלתי בעצתה של אישה חכמה לעשות רשימה כזאת של קווים אדומים שאני מציבה לעצמי או שיש לי, עכשיו מסובך לי מדי. אבל זה עוד יקרה.

אני סיימתי פה, ולמרות שאני ממש רוצה, אני לא אמחוק את הפוסט הזה, כי מה שיהיה יהיה. גם ככה אתה לא אוהב אותי ואני די בטוחה שקרוב מאוד מלשנוא, אז מה אכפת לי? :) פשוט בוא נסיים את זה כבר. אבל באמת לסיים, לא רוצה לשנוא אותך ולא רוצה שתשנא אותי. רוצה פשוט שייגמר.

אם תרדנה בליל דמעותייך,
שמחתי לך אבעיר כצרור תבן.
אם תרחפנה מקור עצמותייך,
אכסך ואשכב על אבן.

אם תאמרי אל מחול לרדת,
על אחרון מיתרי אנגן לך.
אם תחסר לך מתנת הולדת,
את חיי ומותי אתן לך.

ואם לחם תאבי או יין,
מן הבית אצא כפוף שכם
ואמכור את עיני השתיים
ואביא לך גם יין גם לחם.

אך אם פעם תהיי צוחקת
בלעדי במסיבת מרעייך,
תעבור קנאתי שותקת
ותשרוף את ביתך עלייך.

- - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - -

לא ביקשתי שתשמח בשבילי

לא ביקשתי שתקפא בשבילי

לא ביקשתי שתנגן בשבילי

לא ביקשתי שתחיה או תמות בשבילי

לא ביקשתי שתמכור את ראייתך בשבילי

ביקשתי שתקנא לי, ביקשתי תוספת של תשומת לב, ביקשתי שתחשוב עליי מדי יום, ביקשתי שתאהב אותי ולא עד כלות. אך כנראה שזה מוגזם. טוב זאת אני, מגיע לי לסבול, הרי בסוף אני מקבלת הכל בפנים. עכשיו זאת תקופה קריטית, והיא תקבע מה אעשה, והיחס שלך אליי גם הוא המכריע כאן. יש משהו שאני יכולה לעשות? אני לא יכולה לוותר על הצורך לקבל את כל תשומת הלב ממך, כי בכל אופן אני טיפה יותר מאחרות. דווקא ברגעים שאנחנו בחברת אנשים אבקש שתתן לי את רוב תשומת הלב ולא כשאנחנו לבד.