My Stairway To Heaven

המצב רוח כל כך הולך ומשתפר!

כיף לי^^

הייתי בהופעה של אוונסנס!

הו גאד שאלוהים יעזור לי!! איזו הופעה!!!!!!!!

חעחעחע מזמן לא נהנתי ככה, התפרקתי באותו ערב כמו שלא התפרקתי הרבה זמן.

כל הצפיפות, הסירחון והדחיפות היה שווה את זה כל כך!!!

הכרתי שם אנשים כל כך מגניבים!XD

הגיע הזמן שההופעה תתחיל. איימי לי יוצאת לבמה וכולם: "אעאאעאאעאעאעאעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעע" עם הידיים למעלה*_*

תוך כדי ההופעה ילדה שם הרגישה ממש רע [היא הייתה שורה ראשונה, זבלXD], כמעט התעלפה, השומרים רצו להרים אותה מהסורגים אבל היא נלחצה ונבהלה ויצאה מהקהל החוצה חח

היינו שם שורה שלישית ראינו דווקא ממש מעולה, איך שהילדה יצאה מהקהל כולם התחילו לדחוף שם כמו לא יודעת מה!

טוב שלא חנקו אותי ומחצו אותי שם.

המצב נירגע ולא דחפו יותר מידי.

צרחנו את השירים שלהם עם סימני /m\ באוויר או סתם הנפנו את האצבע למעלה בקצב השיר(:

היה לי ממש ממש ממש כיף!!

ובכל זאת מה קורה איתי לאחרונה?

מצב רוח רק הולך ומשתפר

חיוך עולה

נזכרת בדברים טובים שקרו לשם שינוי:)

הרבה פרפרים בבטן

התרגשויות

ועוד.

אה כן, ו.....

נרינ, תודה שאת שם בשבילי כשאני צריכה אותך.

אני הכי אוהבת אותך בעולםJ

~~~

dude: I love her more than the air I breath
chick: well im always here for you.
dude: I know.
chick: What's wrong???
dude: I like her so much.
chick: Talk to her.
dude: I don't know. She won't ever like me.
chick: Don't say that. You're amazing.
dude: I just want her to know how I feel.
chick: Then tell her.
dude: She won't like me.
chick: How do you know that?
dude: I can just tell.
chick: Well just tell her.
dude: What should I say?
chick: Tell her how much you like her.
dude: I tell her that daily.
chick: what do you mean?
dude: I'm always with her. I love her.
chick: I know how you feel. I have the same problem. But he'll never like me.
dude: Wait. Who do you like?
chick: Oh some boy.
dude: Oh... she won't like me either.
chick: She does.
dude: How do you know?
chick: Because, who wouldn't like you?
dude: You.
chick: You're wrong, I love you.
dude: I love you too.
chick: So are you going to talk to her?
dude: I just did.
~~~

אז הגעתי למסקנה שבסופו של דבר - כולם צבועים.

כל אחד ואחד מכם.

לא משנה מה, תמיד איכשהו, אני אגלה משהו על בן אדם כלשהו - וזה יפגע בי.

כולם בסופו של דבר אגואיסטים וחושבים רק על עצמם.

זה מביא אותי למחשבות כמו - האם גם אני כזאת?

אני לא יודעת. אני מנסה לא להיות כזאת. לפחות לא כלפי האנשים שאני באמת אוהבת ושבאמת חשובים לי.

ויודעים מה? - בתכלס אין כ"כ הרבה כאלה שקרובים ללב שלי.

יכול להיות שהרבה אנשים אני לוקחת בתור מובן מאליו. לא שזה בסדר מצידי, אבל אין יותר מדי שאני מסוגלת לעשות לגבי כך.

אבל אלה שאני באמת באמת אוהבת - אני רק נפגעת מהם כל הזמן.

אני נותנת לאנשים צ'אנסים והם אחד אחד מפספסים אותם. אני ממשיכה לסלוח כמו מטומטמת ובסופו של דבר מקבלת אגרוף לפנים.

ובסוף אני זאתי שנשארת עם הדמעות והכרית הרטובה.

דברים תוקפים אותי מכל כיוון.