טווובב לא הייתי פה הרבה זמן!
אולי זה בגלל שאימי שלחה אותי לכפר קטן ליד כרמיאל כדי לעשות שם גמילה מדבק. שם, הרי, אין נרקמונים המכורים לדבק מגע. יש רק משונררי נרגילות, והם הרי נורא שלווים. אני רוצה לחזור לכפר סבא. אני מתגעגעת לדבק ולריטלין. כבר הרבה זמן אני נקיה אפוא. הימים הראשונים של הגמילה מדבק היו נוראים, ממש חרדת אימים אפוא. חלמתי את עצמי לוקחת את השופרפרת במקום הקבוע שלי בזירה, "דבק מגע עד המוות" , ונושפת פנימה והחוצה. אח"כ אני הולכת ומדברת עם הטיפוסים ה-coolים שיגעון אשר מסתובבים שם. הם, כמוני, על דבק. אני happy ומסטולית. בעצם לא בא לי אפוא לדבר איתם כאשר אני אנטיפטית מגניבה אשר סולדת מהחברה.
אחח.. אבל אלו רק חלומות כי בנתיים אני תקועה בשממה הזו. איזה מין חור זה משגב, שאפילו חגי אי אפשר להשיג בו?!?
אבל ביום ראשון אני נוסעת בתחתית לבקר את חברתי תמר, גם היא מכורה לדבק. ורק בכיתה ח'.
ביחד נעשה כמה פריארים ונלך לדילרית הקבועה שלנו בחנות קרביץ.
להתראות, אפוא,
עד לפעם הבאה!
עדן פ.