אז ככה אני אלכסי..
אני בת 16 חייה לי בפ"ת.
עליתי לארץ מרוסיה כשהייתי בת 8.
יש לי את החברות הכי טובות בעולם...
אביב,שניני,פיתי ואלכסי....שלא מדברות ביניהן לצערי :(..
לפני כמה ימים היה לי קצת עצוב אז כתבתי סיפור עצוב..
הם אהבו.הוא אהב אותה והיא אהבה אותו.איש לא יכל לאהוב כמו שהם אהבו.
הם השלימו אחד את השני ממש כמו שני חלקים של אותו בן אדם.
הם יצאו לבלו יחד,נהנו מכל רגע של אחד עם השני.הם היו הכי מאושרים בעולם,ממש בעננים.
לפתע נשמע פיצוץ נוראי. הוא התעורר לאחר שניות ספורות,בתוך כל ההמולה והרעש הוא ראה את גופה שכה אהב,שוכב על הריצפה,בתוך שלולית דם,ללא רוח חיים.
הוא חיבק אותה חזק כי ידע שלעולם לא יוכל לחבק אותה שוב.
הוא נישק את שפתיה היפות כי ידע שלעולם לא יוכל לנשק אותן שוב.
הוא הסתכל עלייה בפעם האחרונה,הוא ידע שלעולם לא ירא אותה שוב.
כשהיא נלקחה,הוא הרגיש כאילו גם חלק ממנו נלקח איתה...חלק שלעולמים יהיה חסר.
זהו לבנתיים,
יללה ביי...