הייתי רוצה להקיש עם אצבעותיי

וברגע הכל היה משתנה

למצב שבו היינו מכירים 

אחרי שכבר הכרת איזו מישהי 

שגרמה לך לחשוב עליה, לחכות שתאחוז בה,

לחכות רק לישון איתה מחובק, להריח את שיערה לפני ששניכם נרדמים

להרגיש איתה בן אדם אחר, פשוט שלם.

ואז- אחרי שהיתה שוברת את ליבך 

והיית רוצה להיות במקום אחר, אחרי שהיית 

אבוד, היית מתאמץ ממש כדי להשתפר, להראות יותר טוב,

להתנהג יותר טוב -

אז הייתי רוצה להכיר אותך.

כי עכשיו אני ברירת המחדל,

עכשיו אני החברה הזו, שקיבלה אותך כחומר גולמי.