היפה והאמיצה

קשה הוא יומי היום, הייתי קמה וצועקת "אני מוקפת טיפשים" לולא אילת עשתה זאת כמה דקות לפני. כמה נעימים יכלו להיות החיים לו כולם היו מבינים למה אני מתכוונת בשניות או בדקות הראשונות שהסברתי את עצמי. כמה שלו הכל יכול היה להיות לו הייתי מרגישה שכל האנשים חותרים לאותה מטרה. העיקר שכשאצא מכאן, אעלה שלוש קומות ברגל, אפתח את הדלת וברגע הזה אראה את פניהם הקורנים של שרי ומאיר האהובים, אשב על הספה ואצפה בפליני הנבחר, אוכל עוגת גבינה ואשתה קפהחם. ובלילה בלילה רונן יחזור, יחבק אותי חזק ויהיה לנו טוב.