היפה והאמיצה

רונן עבד לילה ואני נרדמתי על השז-לונג שכנראה ממוקם בביצה, כי בשלוש בבוקר הותשתי ע"י החום והיתושים ועברתי לחדר השינה, עם המזגן והמכשיר להרחקת יתושים. הוא חזר בבוקר ונצמד אלי. הבטן שלו כיסתה את הגב שלי והיד שלו נחה על הבטן הגדולה, אבל פיצי עדיין ישנה. הוא הוריד את הכלבים והאכיל אותם, אז הוא דחה את צלצול השעון המעורר שלי בחצי שעה, אבל לי יש כנס הבוקר ורציתי לעבור במשרד, כדי לוודא שרשמתי את כולם והכל בסדר. אבל כל החומר אצל אריק, ואריק לא הגיע היום. פתאום אני לא בטוחה שעשיתי כל מה שאני צריכה ועוד יש כאן את החומר לירושלים. אני צריכה לצאת לכנס ומתחילה להזיע בכפות הידיים כי אולי עשיתי משהו לא בסדר. אף אחד אינו עונה בנייד ואני לא יודעת מה להותיר כאן ומה לקחת. את החמישית של צ'ונג לוי שהשאילה לי שינקו השארתי בבית כי חשבתי שכנס וכל זה, למה שאסחוב ספר בתיק, אבל עכשיו כשאני מתכוננת לצאת ויודעת שאהיה שם לבד עד שיגיעו כולם זה פתאום נראה לי איום ונורא להיות שם בלי ספר. ועוד לנסות להכניס אנשים ששכחתי לרשום ולבקש משלי שתכניס אותם ואחר כך תוסיף לחשבונית.

אתמול צפינו במיני סדרה על מלחמת ששת הימים. לפני כמה ימים צפינו בפרספוליס וגם קראנו את הספר. אנחנו מנהלים דיונים אינטלקטואלים ומגיעים למסקנה שבכל מקום חיים אנשים כמוני וכמוך שרוצים חירות ושיוויון ושקט. כשגביש שאל אם למצח נחיה על חרבנו, שנינו השבנו אינסטינקטיבית "כן" וזה היה עצוב מאוד. ליום הנישואין של רונן אני אקנה לו את מכונת הזמן של וולס וגם את הביוגרפיות של רבין או בן גוריון או אריק שרון, זה מה שהוא אוהב לקרוא, אפילו שזה לא רומנטי כמו תחתונים אכילים. היום הכי ארוך בשנה התחיל לפני שלוש שעות ואני צריכה לצאת ולא רוצה. כשחשבתי ביום שבת ההוא שאני צריכה להצטרף אל הבכירים לכנס, זה היה בשביל ההצהרה, פתאום זה נראה לי טיפשי ומיותר וכל מה שמתחשק לי זה להישאר כאן על הכיסא עם הכרית הנוחה. בשנה שעברה היינו נרגשים מאוד ביום הכי ארוך בשנה. נסענו לגן הפסגה לראות את השקיעה ולדמיין. יש דברים שבמציאות נהדרים פי אלף.

-

תוספת הסופר המקראי: למרבה עוגמת הנפש, מיד לאחר שאכלתי מעדן פירות עם יוגורט וגרנולה, וכבר התיישבתי בכסא הנוח למדי לצד עמיתיי, התברר שהסמנכ"ל איננו מגיע ואף קרא לי לשוב למשרד. החלטתי ללכת ברגל חזרה למשרד, זו הליכה של רבע שעה. אבל היה חם ואני בכל זאת מצויה בתחילת תחילתו של החודש השביעי ולכן עשיתי הפסקה קלה בצומת ספרים ורכשתי לאהוב לבי האהוב את הביוגרפיה של רבין ואת זו של בגין, לאיזון.  חיפשתי את ה ג' וולס והוא קיים בחנות בסנטר, לא זו הגדולה למעלה או זו שנמצאת למטה, אלא זו האמצעית. חייגתי חמש שתיים חמש אפס ארבע שש ארבע, כדי לוודא שאכן מחכה שם עותק, אני מקוה שהם יגידו שכן וישימו אותו בצד, אבל בינתיים אני ממתינה על הקו.