היפה והאמיצה

את הפינה החמה ודגיגי הזהב וספל החרסינה הנפלא. שקט פה עכשיו, כולם הלכו ואני כאן. רק כמה מילים לפני שאצא אל החום. לפעמים מכבה שריפות מהר מהר, לרגעים סתם בוהה, אחרי שלא הייתי כאן כמה ימים. אני סלחנית כלפי עצמי, נראה לי שזה גורם גם לאנשים סביבי להיות סלחנים כלפיי. זה מאוד משחרר, לא לנטור, לא לכעוס, לא לבקר. אני ממליצה, רק ממבט רטרוספקטיבי יכולה להבין עד כמה. זה טוב שאמא שלי אמרה שזה עובר כשמתבגרים, היא אמרה שגם היא היתה ככה כשהיתה צעירה. מעניין מתי היא הפסיקה להיות צעירה. היא אמרה לי את זה פעם כשהייתי בת עשרים, עכשיו אני כמעט בת שלושים. מארגנת לעצמי מתנות למפרע ובעיקר אחת קטנה מאוד וענקית.

אני מדברת איתה הרבה. זה קצת כמו לדבר עם אבא שלי, כי היא גם לא עונה, וגם אליה אין לי דבר מלבד אהבה אינסופית ועמוקה. הכנתי עוגיות שוקולד צ'יפס ואפיתי פיצה דקה, כל מה שמתחשק לי זה

אני אפילו לא יודעת מה.