היפה והאמיצה

לפיצי נולד במזל טוב בן דוד, הוא קטנטן וחמוד ואמא שלו מתאוששת מהניתוח הקיסרי. אני שמחה מאוד מאוד בשביל אח של רונן ואשתו, כמו ששמחתי כשרונן אמר לי שהיא בהריון. בדיוק ניסינו אז ולא ידענו בכלל שבבטן נובטת פיצי שלנו, אז היתה לי צביטה כזו קצת מכאיבה השמורה למנסים עד הפסים המיוחלים. כמעט לא ישנתי בלילה וזה נדיר,השינה שלי תמיד כבדה ושוקעת כמו מטילי זהב על ערימת נוצות, אבל אתמול היא היתה מעורערת וטרופה כמו גלים סוערים שבאים והולכים, היא הותירה אותי בלתי מסופקת. בארבע בבוקר רונן ואני כבר ניהלנו שיחה ערה, הוא לא הצליח לישון משתיים ורבע.

וכאן במשרד חוסר השינה גובה את שכרו, הוא אכזרי ומנוול. כולם מעצבנים אותי ובכולם אני אשמח לירות מטווח אפס. ואני צריכה להזכיר לעצמי רגעי אושר כמו ארטיק גומי-גם שאוכל אחרי צהריים ורונן שמחכה במיטה והכלבים הכל כך כל כך חמודים ו"אל תבכי את לא יודעת שאני אוהב אותך, את לא יודעת שאני חושב עליך"