המון אנשים ונשים אמרו לי במהלך ההריון ואחרי הלידה, ברגע שהיא נרדמת מיד תשני גם את, כאילו יש כפתור שמכבה אותי או ששינה בת עשרים דקות תועיל, או שאין צורך להתקלח או לשאוב או לקרוא עיתון או להדיח כלים או לאכול, כאילו אין דבר מלבד שינה ותינוקת. והרי יש אני, נשאר בי משהו ממה שהייתי לפני היותי אשה ואם בישראל. אני רוצה לקרוא ולאפות ולשוחח עם חברות ולצאת לקנות במכולת פסק זמן מגולגל ולשחק עם הכלבים, כל מיני דברים שאנשים עושים. ואני אוהבת את הדברים הקטנים האלה. למשל, לנקות את הבית ביחד ואחרי שגומרים להזמין פיצה ירקנים, עם שום אפוי ופלפל קלוי וזוקיני ופטריות ומוצרלה, ופיצה שלוש ושליש גבינות, עם רוקפור ופרמז'ן ומוצרלה וסנט מור וארוגולה ואגוזים וגם גלידת טופי וטירמיסו ואספרסו עם הל וחמאת בוטנים. וכשהכבודה הזו מגיעה עם השליח לפתוח לו ככה, עם בגדי ההנקה והחיוך, ולהיזכר שבפעם הקודמת שאכלנו פיצה של אייסברג וולקנו בבית היתה בערב ההוא שחזרתי הביתה לפני שנתיים וחצי עם הפיצה ואז רונן הציע לי נישואים.
מאז קרו הרבה דברים וכזכור איבדתי את טבעת האירוסין היפה שלי והיום רונן העניק לי טבעת חדשה ויפה לא פחות. זה מאוד משמח, תכשיטים ויהלומים וזהב לבן ותשומת לב ואהבה וכל הדברים האלה שלפעמים נשחקים ביום יום או עם בוא הילדים, אז אצלנו השינה חשובה אבל חשוב גם לצפות בסדרות אהובות ולהחזיק ידיים ולספר ולהקשיב ולומר כמה אהבה ולא לשכוח ולהתרגש מהילדה ואחד מהשני. ביום שישי חגגנו לאליענה מסיבת. ובאו חברים ומשפחה ושמחו איתנו וזה היה נהדר ונעים, אמא שלי ביקשה שנהפוך כוסות נגד עין הרע ואני צריכה להתקשר לדודה שרה עוד מעט ולהודות לה שהיא באה. דודה שרה היא הדודה הקשישה ביותר של אמי, שכידוע היא ואבי ילדים יחידים להוריהם שנפטרו עוד בטרם נולדתי וכך כל קרוב הוא משמעותי ביותר. כל השנים הדודה היתה מרשעת ודי תיעבתי אותה, מה גם שחשבתי שתלך לעולמה לפני שנים ובינתיים היא קרובה לחגיגות המאה. היא גרה בדיור מוגן של עשירים ולא היה לה ולבת דודתה של אמי איך להגיע לאירוע ודודה שרה ובת הדודה שרהל'ה התקשרו בוכיות לאמי והודיעו לה שתעדרנה לצערן הרב. מזל שהמשפחה הזו באמת עשירה כי בתה של בת הדודה שלחה להן את הנהג שלה וכך הן הגיעו לחגיגות, לשמחתה הרבה של אמי, וגם שלי. וכך חגגנו בשמחה ובששון עם הדודים והדודות והחברים והחברות והעמיתים מהעבודות והיה כיף מאוד.
אליענה קיבלה מתנות יפות ומשמחות ועכשיו היא ישנה בעריסה ואני צריכה לקום לשאוב כי חלפו שלוש שעות, ככה זה, אני משק אוטרקי.
כינוי:
בבלוג זה
בכל הבלוגים
