היפה והאמיצה

אני מתקלחת ומתלבשת ומתאפרת ומתבשמת ונועלת נעלי עקב אדומות או שחורות. שואבת חלב לבקבוק, מכינה את התיק, מסיעה את העגלה מהחדר של אליענה לסלון, מניחה אותה שם. היא ורודה וקטנה וחמודה מאוד. אני מכסה אותה ותולה את התיק על העגלה, סוגרת את דלת הבית מאחורי ואומרת לכלבים "ביי קטנים, תהיו טובים ואל תעשו צרה". אנחנו נכנסות למעלית, יוצאות מהבניין אל החניה האחורית. אם קבענו עם חברה בבית קפה בסביבה, אני מסיעה לשם את העגלה. לפעמים זה בית קפה פה קרוב ולפעמים איזה מקום בגבעתיים. נעים עכשיו ללכת. אם מדובר במפגש החל"ד השבועי, הוא נערך בפארק או כמו אתמול, במרכז שוסטר. אני מניחה את אליענה במכונית וקושרת אותה לסל-קל כמו טייסת. מכניסה את העגלה לתא המטען ונוסעת. מדי פעם מביטה במראה הקטנה שמונחת מול אליענה, כדי לוודא שהכל בסדר איתה. לפעמים אני מודה לאל על ידי הארוכות שמאפשרות לי להאכיל אותה תוך כדי עמידה בפקק. אני מגיעה ומוציאה את העגלה ואת אליענה ופוסעת ברחוב בנעלי העקב והשמלה ומביטה על אליענה שלי בעגלה, אני מחייכת והרחוב מחייך ולפעמים נדמה שגם אליענה מחייכת, אבל זה גזים.

עם האמהות האחרות אני מדברת על תינוקות והתפתחות ומבקשת עצות ושואבת מידע ומתפעלת מהתינוקות שלהם. עם חברות נטולות צאצאים אני מדברת על בחורים ואהבה או החתונה הקרובה או סתם על החיים. אתמול הייתי בטעימות של 'מזל טלה'. מיותר לציין כמה נהניתי מהמתאבנים שכללו בין היתר קרוסטיני עם קרפצ'יו בקר, פסטו וקונפי עגבניה, ברוסקטה עם מוס כבד עוף, מין מאפה קטנטן עם חצילים, סלמון על בליני, ירקות טמפורה, גספצ'ו וסביצ'ה דג ים. אי אפשר היה להסתיר את התפעלותי מהברווז פקינג או מקבב הטלה, מסטייק האנטריקוט המשובח, מהפרגית המושחרת ברוטב הויסין, מפילה הבס. שלא לדבר על המנות האחרונות המשובחות, הפונדנט העשיר הבלתי נמנע והטעים מאין כמותו, עם גלידת הקפה, הפטיפורים, המרציפן, הסורבטים, האגרול בננות. שתיתי קצת יין משובח ושמחתי מאוד עד שהרגשתי שאני שוב בהריון בגלל כובד הבטן. אין ספק שהטעימות הוא השלב המספק ביותר בתכנון חתונה יוקרתית, במיוחד כשמדובר על אחותי היקרה. באחת עשרה חזרתי הביתה, אמא היתה עם אליענה, בעלה כבר נמנם על הספה. אחרי שהם הלכו נשכבתי על השז לונג ואליענה לצדי, הבטתי בה, שמחתי ונרדמתי.