אחרי לילה רעוע למדי, בו אליענה גמעה מאות מיליליטרים של חלב אם ואני דשדשתי בנעלי הבית החתוליות בין חדר השינה לסלון, התעוררנו בבוקר וראינו שהשמש זורחת והשמים כחולים וכל זה ושמנו פעמינו לגן הבנים. מהבית הבאנו טחינה ועגבניות שרי ותו לא, אז תגברנו כוחות וקנינו מהבייקרי של הבראסרי גם קרואסון ז'מבון-גאודה מופלא במיוחד, בגט דגנים רך ונהדר, מגוון לחמניות, דייניש שוקולד אלוהי וגם קינוח תותים בכוס עם קרם פטיסייר, שטרויזל וג'לי תות, דליקטס מושלם מכל הבחינות. כשהגענו פרשנו את המחצלת ואת שמיכת הפקיניק של אליענה, ערכנו את המטעמים וקצת התחלנו לזלול. אחותי ובעלה הטרי הצטרפו אלינו אחרי כמה דקות וחבריהם, שירה ואורן, שישבו למרבה ההפתעה בסמוך אלינו, הצטרפו גם. שירה הכינה סיר חמין גדול שהיה מצוין ואחותי הביאה כריכים טובים. הקאוה זרמה כמים, השמש חיממה בנועם ומצב הרוח היה משופר. הכלבים התרוצצו אנה ואנה ברחבי הפארק עם הכלב ספי וכלבים מזדמנים אחרים והיה נעים ביותר. כשחזרנו רונן עשה לאליענה אמבטיה ואחר כך השכיב אותה למנוחת צהריים במיטה שלה. אנחנו הצצנו אליה באמצעות האינטרקום וידאו המשוכלל וצפינו בדקסטר ובית הבובות משנה שעברה. אליענה התעוררה לפני דקות אחדות, והיא חמודה מאוד וככה עבר עלינו היום המשפחתי בדיוק כמו שרציתי. הידד!