ועוד בהגייה אשכנזית (במלעיל), זה רץ לי בראש כמו לולאה רעיונית. זה והטיפש והכסיל. איך גם משירי הילדים אני מצליחה להידבק לביאליק ואלתרמן. מעניין אם לזך יש שירי ילדים. סיימתי את כריש זכרון והוא היה נורא ואיום ולא אכפת לי אם עד יום שני בעוד שבועיים כריש זכרון יאכל את כל הזכרונות שיש לי מהספר הזה. אני חוככת בדעתי מה לתקוף כעת, אבדות או בשבילה גיבורים עפים. נעים לי לקרוא. אני לא מתקרבת לימי תהילתי של ספר או שניים בשבוע, אבל גם כך, בקצב הזה של דפיים דפיים לפני שינת הצהריים או בלילה אחרי המקלחת, אני נהנית. אני גם מאוד נהנית להיות עם אליענה. היא מאוד מצחיקה. היא עושה פרצופים מצחיקים וקולות מצחיקים ויש לה הבעות מצחיקות ותגובות מצחיקות וריח ממש ממש טוב. היא רכה מאוד וכיף לנשק אותה, יש לה לחיים שמנמנות שנעים להצמיד אל אחת מהן לחי משלי וככה להיות איתה צמודה צמודה. מאיר מאוד מדוכא כי שרי במצב בריאותי רעוע. יש לה דלקת פרקים וסוכרת וכל יום היא מקבלת מגה גלופלקס וזריקות אינסולין והיא כל הזמן בבדיקות ואשפוזים. רונן מאוד מאוד מדוכא גם והוא גם עצוב כי אמא שלו לא תשמור על אליענה כי כי כי עדיין לא הבנו מה הסיבה. ואנחנו לא ממש יודעים מה לעשות ועוד מעט אני חוזרת לעבודה וזה קשה מאוד כי אני כולי אליענה ואליענה כולה אני ואיך בכלל אנחנו אמורות לעבור את זה, פרידה והיפרדות. חשבתי שאוכל לאפות היום אך לא היה סיפק בידי. רציתי להכין עוגיות פיצוץ שוקולד-פרנג'ליקו.
כינוי:
בבלוג זה
בכל הבלוגים
