השעון צלצל בחמש, משכתי עד חמש עשרים ושתים וקמתי לצחצח שיניים ולשאוב. שאיבות הבוקר ארוכות ואחריהן אני צמאה ורעבה ומותשת, אבל בדיוק אליענה התעוררה ורונן עבד לילה אז היה לי כיף להיות איתה קצת בבוקר, אבל קצת כי הייתי צריכה ללכת לעבודה. אז בשמונה היא ואני הערנו את רונן שישן כבר שעה ורבע אז כמובן שהוא שמח מאוד, נוט. אבל הכנתי לו קפה וקלי מלחם שיפון זיתים עם גבינה ונסעתי לעבודה. אחרי שש דקות כבר חניתי ברחוב הסמוך ועליתי למעלה. התעדכנתי בדברים דחופים ואחר כך הלכתי למכולת לקנות קרקרים וגבינה. בדרך עוד התלבטתי אם ללכת לאידלסון ולקנות קפה משובח וקרואסון שקדים או קינמון, אבל לא היה לי את החשק הזה שלפעמים אני מרגישה, כשהטעם של מה שאני רוצה כל כך חי בפה שלי ואני כבר יכולה לחוש את הפריכות של עלי הבצק הדקיקים עם הנימוחות המופלגת של קרם השקדים. להיפך, ממש התחשק לי נס עם קרקר מחיטה מלאה וסקי חמישה אחוז. הקרקר חותר בתוך הגבינה הסמיכה והמשיית. אז חזרתי למשרד ומלאתי את ספלי השחור בקפה שלי ובסוכרה והלכתי למטבחון המפואר של מבקר החברה והפעלתי את הקומקום ואז פתחתי את המקרר. חוץ מהקופסה שלי עם הבולונז לצהריים לא היה שם כלום. עדיין לא הגיע חלב.
כינוי:
בבלוג זה
בכל הבלוגים
