אתמול הייתי בסיור בדרום. סיימנו שם מאוחר בערב ואשת השר הסיעה אותי עד הבית. אשת השר חמודה ויפה ומתחשבת באמהות צעירות. בלעדיה הייתי מגיעה הביתה ברבע לשמונה. הבוקר הגעתי למשרד וראיתי שולחן נוסף וקצת שינויים במשרד ושמחתי מאוד. מאז שעברתי לכאן מבטיחים לי שתהיה לי שותפה לחדר ולא אהיה עוד בודדה ונזקקת לחברתו של הרדיו בחדרי (מה גם שמהמשרד ליד התלוננו על הווליום), ואתמול בטי סידרה את המשרד והיום כבר שתינו יחד בחדר, זה נחמד. בטי גבוהה מאוד ויפה מאוד. היא עסוקה רוב היום כי היא אחראית על תקציבים בשקר כלשהו, אבל לפעמים היא מדברת איתי. זו בדיוק השותפה שאני אוהבת. היא חזרה עכשיו מברלין ואני מקנאת מאוד. גם אני רוצה לחזור מברלין או לפחות לנסוע. בינתיים אנחנו בתקופת חסכון חדשה כי יש צפי לפורענויות בנמל.
ביום שישי אליענה ואני טיילנו בנמל והיינו בשוק האיכרים. היה מעולה. קנינו גזר כתום ומתוק ומבריק שנראה מצויר מרוב שהיה יפה, דלעת שנפתחה מול עינינו המשתאות, אספרגוס כל כך טריים שבקושי היה צורך לחלוט אותם (ובערב הכנתי מהם פסטה מהממת ברוטב אגוזים ואספרגוס), גבינות של ברקנית האהובה וגם הפתעה לרונן
ואפילו ממתקים בעבודת יד
יחי התענוגות!
בשבת ערכנו פיקניק רב משתתפים ורב רושם ורב פינוקים והיה מהנה במיוחד וזה היה סופשבוע משפחתי במיוחד. ועכשיו כבר שבוע ואני רק מחכה שיחלפו הדקות האלה, כי מה שאני הכי רוצה זה לחבק לחבק לחבק את אליענה. בחיים לא הייתי מסוגלת לתת אותה למישהו אחר, אפילו לא כדי להציל אותה.
כינוי:
בבלוג זה
בכל הבלוגים
