היפה והאמיצה

מהמשרד שלי אפשר לראות צמרות עצים נעות ברוח. עלים ירוקים ירוקים שרים בשקט ליד אוטובוסים. החלון שלי תמיד פתוח וזה נעים לי מדי פעם להגניב מבט על תל אביב. מהמשרד הפינתי של הסמנכ"ל רואים את הים. היום החלטנו החלטה שמשאירה אותנו במקום ואנחנו שמחים כי טוב לנו במקום. אתמול השכבנו את ננה לישון וחיכינו במיטה שלנו. אנחנו שמים אותה במיטה, מדליקים את הטומי ועוקבים אחריה באב הגדול. היא דיברה די הרבה וקצת התהפכה בטן גב בטן גב וקצת כיסתה את הפנים הקטנות שלה בחיתול טטרה פרחוני ובינתיים התנשקנו הרבה וצחקנו קצת והצעתי את ההצעה שבעקבותיה קיבלנו היום את ההחלטה. במטבח נחו קאפקייקס ובמקרר תערובת קאנלה (ואחת ולתמיד נגמר הדיון בנושא הגיית המילה קאנלה). כשהיא נרדמה התחלנו במגעים וזה היה מאוד לעניין וגם נעים. כמובן שבאמצע אחותי התקשרה כי היא היתה אמורה להגיע אלי, אך לאור ההתפתחויות הרומנטיות דחינו את הפגישה לשישי. צפינו קצת בתוכניות ואז הגיע הבוקר. אני משערת שאני נרדמתי קצת אחרי שהפרק התחיל ואז רונן סידר את המטבח והפעיל את המדיח וארז קאפקייקס והלך לעבודה. החיים מלאים ברגעים משמעותיים ומהנים ומרתקים. שואבים סיפוק מדברים קטנטנים ומופלאים ובשאר הזמן מתגעגעים.