היפה והאמיצה

את הוולנטיין הראשון שלנו יחד חגגנו בדירה הקטנה ברחוב שרת. עברנו ברוטשילד וקנינו מיקימונו אקאמי טאטקי וניגירי ומאקי, זה עלה הון והיה טעים עוד יותר, היה רומנטי ואוהב. היה שם גם פונדו שוקולד וכל מיני מתנות רומנטיות למחצה. אחר כך מה היה? ננה היתה בבטן ואנחנו חיפשנו בית. שנה אחר כך היא כבר היתה תינוקת אמיתית ואנחנו חגגנו שלושתנו אהבה מתעצמת, כי הוולנטיינס בל' בשבט, יום האם. השנה, בשל הצמצומים, אמרנו שנחגוג בצנעה, אני אכין ארוחה ורונן יכין לי ברכה. הכנתי רביולי פרמז'ן ברוטב שמנת ובטטה ולבבות שוקולד שמתפרצת מהן לבה נוגטית ורונן כתב לי ברכה יפה ומרגשת. שתינו יין מעולה של יקב פלאם שקיבלנו במתנה מגיסי ואכלנו את הקינוח עם המון גנאש שוקולד.

צפינו ביפה והחנון וצחקנו הרבה, החזקנו ידיים והסתכלנו בעיניים. יש הרבה אהבה והרבה אמונה, יש הומור ורצון טוב, יש התחשבות והורות. יש. אלון גל אמר בתוכנית של יום ראשון שעצב מייצר מחסור. אני מסכימה איתו.