הרדיו של השותפה שלי למשרד תמיד פועל. לא בקול רם מדי אבל גם לא בשקט. אני חושבת שהוא מכוון על רשת ג'. יש שירים של אנשים שהשתתפו בכוכב נולד אבל גם של אהוד בנאי ויש מזרחית שזה מעין גוש אחוד של יוצרים שאני לא מבדילה ביניהם, עדיין. אולי עד תחילת מרץ אני אדע בדיוק מי מסלסל מה וזה לא ישמע לי כמו פרודיה על מוזיקה מזרחית. השותף הקודם שלי למשרד היה ערבי. הוא שנא מוזיקה מזרחית אבל אהב מוזיקה ערבית. קשה לומר שאני בקיאה במוזיקה של אום-כול-תום כי הוא אדם מאוד מתחשב. הוא חולה היום, אסמס לו החלמה מהירה.
אני נמצאת בנקודה נוקשה שלא מתגמשת וזה מציק לי מאד. אפילו הדפסת כרטיסי הטיסה לא מעודדת אותי, אני גם מרגישה סתומה. הסמסטר הסתיים אבל עכשיו בכל תוכנית אני מחפשת את דימויי הנשיות והם תמיד גורמים לי עוגמה. והאח הגדול ממש איום העונה, שוקלת לבטל את ערוץ עשרים שלא פתחתי כבר שבועיים וחצי. מחר בבוקר יש לי עוד בדיקת דם, אני ממש אח"י דקר. הגשם לא מפסיק לרדת וזה משמח אותי, בשנות התשעים אהבתי נורא את שירלי מנסון. כבר פברואר ואנשים פה נבהלים ממודעה של המתחרים. זה בסך הכל משהו שמופיע בעיתון. אין, אין כמו עבודה קשה, טיפשה.
כינוי:
בבלוג זה
בכל הבלוגים
