היפה והאמיצה

זה ממש מתקרב ואנחנו נרגשים. אחרי שלא היינו יחד ביום ראשון ושני כי רונן החליט להעביד את עצמו למוות, הוא חזר אתמול מוקדם מהעבודה והיה לנו זיון זריז של צהריים. אחר כך היתה לי ישיבה בנושא מילון המונחים וכשסיימתי אותה ישבתי עוד רגע מול המחשב וקיויתי לטוב. נסענו לדרום העיר וקנינו ממתקים וסלסלות, מתלהבים מהמבחר והמחיר, אין כמו שוק לוינסקי. אחר כך נסענו לסנטר, קנינו לי בגד ים, אכלנו פיצה עגבניה, רכשנו מנעול קומבינציה ואז נכנסנו לסופר-פארם וקנינו המוני דברים עד שהכל נמחק מהרשימה.

אני קצרת רוח בעבודה, כל האנשים שצועקים פה ליד שולחנה של אילת אינם לטעמי. אני מרגישה שמנה ואין לי מושג מה לעשות עם זה. אני רוצה להפסיק לשבת מול המחשב ולקבל משכורת על ישיבה מול הטלויזיה, עם עיתון וקפה קר. אני רוצה שקט. לפעמים כשמרגישים ככה אין ברירה אלא להשתדל לשמוח בכוח ולזכור שעוד שלושה ימים.