היפה והאמיצה

אחרי הסערות כל שעות הצהריים וכל המלח הזה שכבתי על הספה עד שרונן חזר. הוא מחה את הדמעות מהלחיים שלי וחיבק אותי חזק. לקחנו את הקסדות ונסענו לדרום העיר לקנות סוכריות גומי ושוקולד משובח. אחרי שביקרנו בחנות הממתקים האהובה עליו ורכשנו קילו וחצי של רעל מסוכר אבל טעים וממכר כל כך, תרנו אחרי דה פי'גוטו. יכולתי להישבע שבסך הכל צריך להמשיך ברחוב החלוצים עד דרך אילת ואז הוא יתגלה לעינינו. אבל זה לא קרה. שאלנו את כל האנשים בסביבה וחלקם חשבו שאנחנו ממציאים. אחד אמר לרונן במבטא פרסי "יושבת מאחוריך חמודה כזו, מחבקת אותך, אוהבת אותך, תמשיך לחפש!". ניסיתי לשחזר איך פעם עם רונית היינו מחנות את הרכב בחניון הגדול בנחלת בנימין והולכות ברגל עד גרובשטיין, בדרך חזרה היינו עוצרות בחנות ההיא בדה-פיג'וטו וקונות פטיפורים נהדרים במשקל. זו מין מעדנייה משוכללת של פעם, כמעט אפשר להיכנס אל השנים האלה בהן אנשים היו זקוקים לחנויות כאלה בדיוק, כדי לטעום מעדנים מחו"ל. לא הצלחתי להיזכר היכן נמצא דה פיג'וטו, אבל נזכרתי שאנחנו לא במירוץ למיליון ושסביבנו חנויות רבות רבות וגם השוק לא רחוק וגם הסנטר פה קרוב, בסך הכל היא עיר קטנה, תל אביב. למרות אזהרותיה של קוקסטתי, ביקרנו גם בסנטר וקנינו את "תעשי לי אוירון" כדי לשים במשלוח מנות של מותק. אני זוכרת איך לפני שנתיים הכנתי משלוחי מנות עם ממתקים נדירים מחו"ל, בקבוקוני משקה קטנים והמון עוגיות שאפיתי. את אחד מהם לקחתי איתי לבלוך חמש, דפקתי בדלת וכשהוא פתח נתתי לו והלכתי. זה כבר היה הרבה אחרי שנפרדנו, אבל ידעתי שהוא יעריך ויאהב, אולי עדיין אהבתי אותו למרות הכל. מחר אנחנו נוסעים לנפוש, נעשה הרבה סקס ונאכל ארוחות בוקר מופרזות. המילים של ירון לונדון תמיד מכניסות אותי לאוירה, אפילו לפני המזוודה.

את, אני ופיל אחד גדול בחדר

גילי יקרה

אני משערת שאת מה שאכתוב אולי את כבר יודעת

יכול להיות שאחדש בחלק מהדברים

אני לא יודעת עד כמה יודעת ומאיפה בעצם עלי להתחיל אך אני מרגישה כרגע על איזושהי פרשת דרכים

או שהקשר הזה יגמר או שהדברים יאמרו ומה יבוא אח"כ אינני יודעת

אני משערת שלא אוכל עוד להשאיר מין אש קטנה דולקת כשיש כעסים ועלבונות

זו גם הסיבה בשלה לא דברתי כ"כ אתמול

המילים שהיו צריכות להיאמר לא נאמרו וכל השאר היה לי תפל

והנה כבר כתבתי די הרבה מילים ובעצם עדיין לא שומדבר

***צונזר מטעמי פרטיות הכותבת 

אז זהו זה מה שאני מרגישה

את חסרה לי מאד

ועצוב לי כבר המון זמן שאת לא איתי

אני מרגישה שהחלפת אותי ושאתם כזוג החלפתם אותנו

שאין לך עוד כל צורך בי

אבל לא אוכל עוד להיעלב שוב ושוב או להחזיק רק מין מערכת יחסים שלאיש אין אומץ להפסיק

צר לי אם גרמתי לך עצב

ענת.

אני מרשה לעצמי יותר מדי אולי בזמן האחרון, אבל דברים קורים. ביום חמישי ראש האגף שלי הציע לי להיות העוזרת שלו. הוא דיבר על ניהול פרוייקטים וריכוז עבודות מטה, הוא מצא חן בעיניי, הוא איש מכירות מבריק, אי אפשר לומר לו לא. אפילו לא ביררתי מה התנאים החדשים שהוא מציע לי. בינתיים אני צריכה לפרסם אצלנו את הקרב על הסרטן אבל ביטלו לי את ההרשאות אחרי שחקרו מי העלה כתבה על אורגזמה לרשימת השירותים שאנו מספקים ללקוחות ובסוף החקירה התברר שזה בוצע עם הלוג שלי מהמחשב שלי בשעה שהייתי פה במשרד. כמובן שבפגישה שהיתה לי עם ראש מחלקת שקר כלשהו לענייני מחשוב הוא חזר ואמר שלרגע לא חשדו בי ואולי זו טעות או האקר או השד יודע מטריקס, אבל ההרשאות בוטלו ואני לא יכולה לפרסם את הקרב על הסרטן בערוץ הסרטן שלנו. אני צריכה להמתין להרשאות.

בינתיים החיים משתנים לאט לאט או פשוט הופכים איטיים. בעבר בשעה הייתי יכולה להכין פלפלים ממולאים, לבשל סיר מרק ולאפות עוגה. ביום שישי הספקתי בקושי להכין את הפלפלים הממולאים. הם יצאו מושלמים, נימוחים נימוחים, מתקתקים וחריפריפים, שוחים ברוטב סמיך, ריחניים ונהדרים מאין כמותם. אחרי שביקרנו בעדנה, שם לצערי, לא הספקתי לבלוס קצה קצהו של קוסקוס לפני שתקפתני השובע, כי בכל זאת אכלנו לחם של עדנה עם חצילים חמצמצים, וברכתי עמוקות את ענת הקורנת על הצעת הנישואים שקיבלה באותו בוקר, שבתי הביתה והכנתי את המרק. ואחר כך את העוגה. זה קצת מסוכן שרונן הולך לבדו לקניות. הוא למשל, לא יודע שיש שורש פטרוזיליה ושורש סלרי ולכן הביא צרורות ירוקים. הוא גם לא ממש שם לב שיוגורט אחד וחצי אחוז שומן, אינו זהה לשמנת חמוצה חמישה עשר אחוז שומן, ושסקי חמישה אחוזים איננה ממש גבינת תנובה תשעה אחוזים. אבל הצלחנו לעשות השלמות לשמחתנו, גם ברגעים האחרונים והחשוכים של הערב. בסופו של דבר שתינו מרק זך, חלקנו פלפל. בבוקר שבת אכלנו עוגת גבינה.

גם אפיתי חלת לחמניות רכה ועוגיות חמאה דקיקות והכנתי עוגיות שוקולד וקורנפלקס. בערב הכנתי טחינה וסלט ותפוחי אדמה ובטטות ואירחנו חברים והיה נהדר וכיף מאוד, לקינוח הכנתי פבלובה כי זה לבן ומתוק והתותים תותיים מאוד. הבוקר מיכל בישרה לי שהיא בהריון, זה משמח מאוד. משמח מאוד. ענת ושרון ומיכל. וענת השניה מאורסת. ואחותי עוברת לגור עם חבר שלה. ולאליענה יש חבר חדש. זה נהדר, כל ההתחדשויות האלה. רונן יקבל את הקביעות בזמן ואפילו קיבל החזר מהעמותה. אני הולכת לראות עכשיו דירה, דירה קטנה וישנה עם חצר, אני רוצה להאמין שאולי זה זה, אולי מצאנו את הבית. זה קוסם לנו חצר, לכלבים ולילדה ולקפה של יום שישי אחרי הצהריים, לצמחי התבלין ולנדנדה, לשבתות של בשר צלוי וחברים, לבוגנוויליה הסגולה, לעץ הלימון, בית עם גינה, לרונן, גילי, שרי, מאיר ולשעועית הקטנה.