היפה והאמיצה

הגיע סוף אוגוסט, גג יומיים וספטמבר כאן. כל הזמן חשבתי שיש לי עוד פנאי. כל מיני דברים בספטמבר, מתחיל הגן ועדיין לא קיבלתי תשובה לערעור שהגשתי לויצ"ו. צריך הרבה פרוטקציה להיכנס לגן הזה, שנמצא ברחוב הסמוך. מישהו מכיר את רחל פידל? גם נגמר השובר שרכשתי להדפסת שלוש תמונות על מיני קנבס.  בראש שלי הדפסתי אותן כבר, אבל גיליתי שלא. בכלל, במחשבות שלי אני הרבה יותר פעילה. אולי זה בגלל מחלת הנשיקה. שינה של שתים-עשרה שעות זה מאסט, אבל איך אספיק לצפות במיליוני שעות השידור המשמימות של עשרים וארבע שבע הדור הבא ולמה לתוכנית יש שם של בחורה ספרדיה. ויש את המחאה. אני נשרכת להפגנות בחוסר כוחות, אבל תמיד גאה בעצמי נורא ומתרגשת, הייתי יכולה להיות נתינה קומוניסטית מצוינת, הפגנת הכוח העממית הזו מביאה אותי לשיאי רגש. תן לנו לחיות בארץ הזאת. כן.

ביום שבת ננה תהיה בת שנה ואחד-עשר חודשים. אני מתכננת את ציון אירועי השנתיים. אני בונה לה מטבח מעץ. בעצמי לא הבנתי מאיפה האובססיה הלא ברורה הזו אבל היא נוכחת במלוא עוז. הכנתי שרטוט תלת מימדי מרשים בוורד, אפילו אני התפעלתי:

הכנתי לנגר פירוט של פלטות העץ הנדרשות. הוא יחתוך וישייף ואני אצבע ואחבר באמצעות ברגים ואח"כ אתלה גם מתלה קטן ואוסיף בנישה תנור מעץ ורוד. אני מכינה את המטבח הזה בשבילי, זה מה שאני רציתי כשהייתי קטנה, אולי בעצם לא, אני לא זוכרת שרציתי משהו כזה כשהייתי קטנה, אבל אני רוצה את זה עכשיו כשאני גדולה. ברחוב מטלון יש חנות משחקים יפיפיה ואנחנו אוהבים ללכת לשם רק שנינו, רונן ואני. כשאנחנו חוזרים עמוסי צעצועים לננה ולכל הילדים של החברים, אני יודעת שאלה כל הצעצועים שאנחנו רוצים לשחק בהם, עכשיו ובימים האחרים.

מחלת הנשיקה אינה ענוגה כפי שהיא נשמעת. היא בעיקר הופכת אותי לסחבה אפורה ומותשת שמרגישה עצלה כל הזמן. אני בודקת עם עצמי על בסיס שעתי, אני באמת עיפה כל כך או שאני סומכת על המחלה, מנצלת את הממצאים לשבת אחרי כמה מטרים של הליכה, להשתרע על כל שזלונג, לבלות חצי מהיום בשינה. אבל למרות חופשת המחלה הארוכה שקיבלתי, חזרתי לעבודה אחרי שבוע וחצי. אני אוהבת להיות פה. ועכשיו מוחמד בחו"ל ואני מתכננת לעצב את חצי החדר שלו. תמונה ולוח שעם, קצת פרסונליזציה של החלל, אצלי אי אפשר לטעות כשנכנסים, בחמש הדקות הראשונות שלי במשרד החדש כבר תקעתי את כל המסמרים. והמכשפה סובבת מעלי וארקייד פייר ברמקולים והתוכנה שמזכירה לי לשתות.

אני מתגעגעת לננה אנושות, היא אצל אמי מיום שבת. בואי הביתה (אחרי שנ"צ).