נתחיל בזה, יום שישי היה רייז, היה בנזונה, איזה פנטום פיין נתנו O:
ואני יכול לחפור על כל הרייז שעות, אבל אין לי כח.
רק יגיד שבפנטום בפוגו נפלתי על היד ועוד 20 אנשים נפלו עלי.. לא נעים ><
ועכשיו הדבר שבגללו העידכון, התנ"ך האמיתי O:
כרך א': הולדת הפאנקיסטים
פרק א': איך הכל התחיל
ספרנו מתחיל לפני שנים רבות שערסים ופריקים היו שתי ממלכות הכי גדולות בכל העולם, וחיו בשלום זה עם זה.
בתקופה זאת, השטן ואלוהים חיו בשלום זה עם זה, הערסים האמינו באלוהים, והפריקים בשטן.
ממלכת הערסים, היה רק סוג של בנאדם אחד, האנשים הרבו להשתמש במילות: כפרע, נשמה, חיימשלי וכו'.
הייתה להם צורת כתיבה מוזרה משלהם, שפה משלהם, והם ידעו להשתמש רק בא.
בניגוד אליהם הפריקים היו ידועים בכמה סוגי אנשים.
בלאקרים: הם היו מחיילי הממלכה, ידעו בכך ששחטו את קורבנם והיו מקריבם לשטן.
ואחרי זה אוכלים את מוחו ושותים את דמו. מאפייני לבושם היה צלבים הפוכים, בגדים שחורים, ניטים, שרשראות עם פטגרם וצלבים הפוכים וכמובן בגדיהם היו שחורים כלילה.
הם היו תוקפים בכך שהיו לאט לאט מקיפים את אויבהם, מתוך החשכה, כך שעד שהאויב הבחין במשו הם כבר עקפו אותו ותקפו אותו באכזריות.
גוטיים: כמו הבלאקרים, גם הגוטיים היו מחיילי הממלכה, ידעו בכך שתקעו את ניבהם החדות באויב לפני שהבחין בהם, והיו שותים את כל דמו עד שהאויב איבד את הכרתו, היו צולבים, מתעללים בו עד שהיה מת ואת גופתו היו נותנים לאהובת ליבם כמתנת כבוד.
פנהם וגופם היה לבן כהלבנה, הם הלכו עם גלימות וריחפו באוויר (ומכאן נולדו הערפדים, אבל כל דבר בזמנו D; ).
הם היו מופיעים מאוחרי גב האויב בחשיכת הלילה ולא משאירים לו שום סיכוי, האגדה מספרת שאם שותים דם של גוטי מתהדים לתוך ארפל הלילה.
ת'ראשרים: ת'ראשרים גם היו מחיילי הממלכה, הם היו מהירים מאוד, ולא היה סכוי ליראות אותם לפני שהם תקפו.
הם היו הולכים עם בגדים קרועים ומשקה בירה ביד שמספרים כי כך הם שומרים על כוחם.
הם תקפו במהירות והרגו את אויבהם מהר.
דת'רים: הדת'רים, כך מספרים, היו הרוצחים האכזריים ביותר, הם נהגו ליקשור את האויב לעץ, ולאכול אותו בעודו בחיים.
הם הוציאו את עייני האויב ואכלו אותם, הם פתחו את בטן האויב, כל עוד הוא בחיים, והיו לאט לאט אוכלים אותו.
קודם הכליות, אז הכבד, ככה לאט לאט עד שהגיעו ללב וכשנגסו בו, האויב מת, לאחר שעות של יסורים, אי אפשר לתאר את הכאב שעבר באויב, הוא התחנן למוות.
הם היו הולכים עם חולצות מעור חזיר, הם היו שמנים מאוד, אך גם חזרים מאוד.
פואווריסטים: הם היו קוסמי הממלכה, הם עמדו מאחורי הקרב, והתילו כישופים רבים על שדה הקרב שעזרו לחיילי הפריקים והזיקו לחיילי האויב.
קולם היה גבוה מאוד והם תמיד לבשו כובע קוסמים ושרבית קסמים ביד.
אומרים שפאווריס יכול לנפץ זכוכיות עם קולו הגבוה, ואף לפוצץ אוזני אדם.
פולקרים (פולק מטאל לאילגים): הם היו אלו שצדו את האוכל, והם הרימו את המסיבות, הם היו הלהקה שעשתה שמח.
הם תמיד הלכו עם בירה ביד, אח בירה שונה משל הת'ראשרים, בירה שעשתה שמח, הם תמיד היו שמחים, תמיד שתו, תמיד היה שמח כשהם בסביבה, הם נהגו לירקוד סביב מדורות, ותמיד חזרו עם אוכל כשחזרו מציד.
דומרים (דום מטאל יא אילגרים): הדומרים היו אנשים דיכאונים (מהם קיבלו האימואים את חלק מתכונותהם, אבל שוב, כל דבר בזמנו D; ).
הדומרים היו ידועים בלבוש דכאוני, אך עם הדיכאון תמיד הטיפו פילוסופיה לחיים וחיפשו את יעודם.
הם היו מלבשים דיכאוני, חיים ביער המוות (כל דבר בזמנו).
הם היו לבושים באופן דכאוני ועושים הכל לאט.
סמפונרים (סמפוניק מטאל @: ): אין הרבה מה לפרט עליהם, הם היו האנשים "התרבותיים" של הממלכה, בדרך כלל ממשפחת אצולה\מלוכה. ונהנו מקונצרתים.
וכאן סיימנו להציד את הפריקים.
הסוגים לא נהגו להתחתן זה עם זה כדי לא ליצור יצורים משונים, שלא נדבר על נישואים בין ממלכת הפריקים לערסים.
אבל מה קרה שבכל זאת הסוגים החליטו להינשא (טוב ת'אמת אם אתם לא יכולים לנחש ת'ם טמבלים XD).
אבל מה קורה כשנסיך הפריקים מתאהב בנסיכת הערסים O::
כל זאת ועל המילחמה הגדולה והקרה, ואולי גם על יער המוות, בפרק הבא.... (מוהעהעהעהעהע)
ונסיים עם:
אנשים כרטיסים לברייק יור נק אצלי!!
ומזל טוב למתן המתופף הלא תמני, למרות שזה בכמה ימים איחור, אבל אמרתי לך ביום שהיה לך יומולדת מזל טוב XD
עכשיו זה גם בבלוג למרות שאתה שמן ולא ניכנס לבלוגים PX
דרך אגב, אני עוד מאט יעדכן את רשימת הבלוגים ומי שעוד לא הוספתי אותו לרשימת ימי הולדת שיגיב לי וירשום ת'יומולדת שלו, או שיגיד לי במסן.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
