תתרגלו - אני מיוחדת.
היא אוהבת יותר מידי אנשים, הבעיה היא שהם אוהבים אותה חזרה |
 כינוי:
בת: 29 MSN:
תמונה
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
פברואר 2009
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | 21 | | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | 28 |
הבלוג חבר בטבעות: | 2/2009
ישבתי בחדר ההוא. לבד .
גיטרה. דמיינתי במה.
בשביל מה. אף אחד .
שגשום בחוץ ,
רטוב מבפנים.
לא שבפנים יותר טוב,
כולם רק כועסים.
כבר בלי לאהוב,רק לכאוב.
למה בכלל הוא נכנס לי לחיים.
אני לא כל כך חשובה.
המוסיקה יותר טובה?
אבל אני מנגנת לעצמי ,
בסך הכל מתוך אהבה.
אולי בפינה השקטה שלי,
אני יחייך באמת .
בחדר ההוא ,דממה של אמת..
החדר ,שמע את כל ניגוני.
את העצב , הצחוק שבחיי.
בזמן האחרון ניכנסתי הרבה.
לנגן שירים על עצב.
אני שואלת. מה זה שווה.
איזה מוזרה התחושה .
אני לא מוצאת את עצמי...
זאת האמת או סתם הרגשה.?
לפרוץ החוצה,
גל שישטוף הכל .
שואלת,חושבת,יודעת?!
רק הוא יכול ?
אהבה נכזבת,אני שומעת.
לא רק שומעת גם מקשיבה,
כבר אמרתי שהכל מאהבה.?
אולי זאת סתם פריקה בתוך השיר..
אולי זאת האמת שאותי אף אחד לא מכיר.
אף אחד לא ידע לעולם,
כי על מי לסמוך אין.
בדקתי את כולם.
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
