יוהו!

חזרתי לפני שעות ספורות מהבסיס. כשהייתי באוטובוס בדרך הביתה התחיל לרדת גשם, שמן הסתם המשיך גם כשירדתי ממנו. ולא היתה לי מטריה... אבל איכשהו מאוד הצחיק אותי ללכת בגשם עם התיקים. זה בטח היה נראה כל כך הזוי מהצד - לראות חיילת עם תיק בגודל של חצי ממנה, הולכת בגשם מטורף, כולה רטובה והיא צוחקת...

טוב, אז כמו שכתבתי בפוסט הקודם - ביום ראשון חזרתי לבסיס. אני לא ארחיב יותר מדי על מה שהיה (ושוב, אני לא מאמינה שזה באמת מסווג או משהו כזה. אבל בכל זאת...), אבל התחלתי קצת להכיר את העבודה שלי. ישנתי שם (במקום של היחידה שלי) בראשון בלילה, ולעומת זאת בשני בלילה כבר ישנתי במפי"כ והתעוררתי מטלפונים בלילה. בקיצור, אני כרגע לא ממש עושה את העבודה שלי, אלא משהו קרוב.

והיום ב-16:15 התקשרה אליי אחת המפקדות מהקורס, ואמרה לי שאני צריכה לנסוע מחר לעובדה (ולא ביום חמישי כמו שהיה מתוכנן, כי אם ניסע בחמישי נגיע רק בצהריים וזה לא מספיק. אז ניסע ברביעי ונגיע בערב. טוב שהם עלו על זה שהבסיס שלהם במרחק מיליארד שעות נסיעה מבאר שבע...), וזה כל כך שימח אותי כי אני כל היום ישבתי במפי"כ ועשיתי סוג של כלום. כל כך מוזר ששמחתי על זה שאני נוסעת לעובדה מוקדם מהמתוכנן, איזו מוזרה אני  אז מחר אחר הצהריים אני אעלה על האוטובוס דרומה, אבל עכשיו זו תהיה הפעם האחרונה! כיף. קצת יהיה לי עצוב להיפרד מהחברות הטובות שהכרתי שם, אבל את הפרידה מהקורס ומהבסיס עצמו כבר עברתי ועיכלתי, ככה שזה לא הולך להיות משמעותי.

וזהו בערך... אה כן, הרגע ראיתי שבמועד ב' במתמטיקה קיבלתי 38. בדיוק כמו מה שקיבלתי שנה שעברה במועד של 006, מוזר קצת. האמת שהציונים שלי בי"ב לא היו טובים כל כך (למשל: אנגלית שאלון F - 61, ספרות - 76, חיבור - 87 [כן, 87 זה מעפן בחיבור, כי זה מקצוע קל פצצות שפדיחות שקיבלתי פחות מ-99], וכמובן המקצועות האהובים עליי, שבהם באמת הפצצתי: 45 במתמטיקה, 48 בביולוגיה), אבל היו כמה חביבים יותר (בעיקר תנ"ך - 92, ופסיכולוגיה - 96). בקיצור, כל הדיבורים האלה על ציונים מחזירים אותי לתקופה הזו ומעלים בי געגועים קשים. אז לפני שאני אתחיל לבכות, אני אסיים.

ערב טוב וחורף מהנה,

יסמין.