שוב אני בבית!!!

(נראה לי ש-90% מהפוסטים בתקופה האחרונה התחילו במשפט כזה, או דומה.

נו טוב, בקרוב תתחיל התקופה היפה יותר בשירותי הצבאי, שבה אני אראה את הבית הרבה יותר, וזה כבר לא יהיה כל כך מיוחד ומרגש...)

אז בסוף לא חזרתי מקוצרת לבסיס (כלומר במוצאי שבת), אלא בראשון בבוקר. אבל בכל זאת קצת התעצבנתי, כי מה שקרה זה: ב-17:30 התקשרתי למפקדת שלי, ושאלתי אותה באיזו שעה עליי להתייצב בבסיס (לא שהיו לי יותר מדי ברירות בשבת בערב - היו אוטובוסים ב-20:30 וב-23:45. ולא, לא היה בכוונתי להגיע לבסיס ב-12 בלילה). לשמחתי היא ענתה שאני לא צריכה לחזור בשבת, אלא רק בראשון, והוסיפה שהיא אמרה למישהו להגיד לי את זה (הו כן, בטח. זה גם למה שהיא לא זוכרת אפילו למי היא אמרה את זה...). בכל אופן, למרות שקצת נעלבתי כי בתכל'ס התכוונתי לנסוע בלי לשאול אותה בכלל (שוב, כי אין פה יותר מדי מה לשאול) ורק בהמלצתו של אבי התקשרתי. אבל כמובן שמחתי על כך שיש לי עוד כמה שעות לשהות בביתי הקט.

בערב יצאתי עם השמנות למסעדה (שאנחנו לא כל-כך אוהבות, אבל נוטות ללכת אליה די הרבה. פעם אחת יצאנו משם עם חשבון ענק, ואני תוהה עכשיו למה חזרנו לשם שוב...), והפעם היה קצת יותר נחמד מביום שישי. אפילו צחקתי (ולצערי, שמתי לב, שלאחרונה אני צוחקת מעט מאוד, אם בכלל. ואני חוששת שזו היתה אחת הפעמים היחידות בחודשים האחרונים שיצא לי באמת להקרע מצחוק).

בראשון בבוקר קמתי מוקדם מאוד (נו טוב, ב-6:00, שזו השעה שבה קמתי כשהייתי בכיתות ז'-י"ב. אבל כשאני בבסיס אני קמה בסביבות 7:45, לפעמים אפילו 8:00) כי יצאנו לסיור גף בירושלים. הגעתי לבסיס ב-7:30 והסתבר שהמפקדת סתם הלחיצה אותי להגיע בשעה הזו, ועדיין כולם ישנו  בסוף יצאנו בערך ב-9:00 אם אני זוכרת נכון. הסיור עצמו היה... נחמד, חביב. יצא לי להיות במקום שהייתי בו בטיול ב-9.9.2007 בטיול בתחילת י"ב. נוסטלגיה :(

ביום שני נסענו שוב לירושלים, הפעם למוזיאון יד ושם. קצת התבאסתי בהתחלה, כי הייתי שם עם אבא שלי ואחי לפני חודשיים (כשקיבלנו שבוע חופש בקורס, בראש השנה). אבל דווקא היה טוב, היה לנו מדריך ממש מצוין ומעניין, וקיבלתי סוג של שיעור היסטוריה כמו בימים הטובים.

ו... ההסמכה נמשכת. עם כמה שבהתחלה תוכנית ההסמכה נראתה לי מבהילה, לחוצה ולא הגיונית - עכשיו אני דווקא רואה שהיא לא יותר מדי דחוסה, ואולי אפילו היה אפשר לקצר אותה עוד קצת. אבל בסדר, טוב שיש זמן להתבטל פה ושם  בעוד פחות משבועיים אני אהיה מוסמכת, והאמת שאני כבר ממש מצליחה לדמיין את זה

טוב באמת שהתחלתי את הפוסט הזה בהתלהבות על כך שאני בבית, אבל לא הסבתי מדוע. אז ככה, מכיוון שחיל האוויר מאוד חושק בי בתור קצינה, זומנתי לכנס שבו יחרטטו לי וינסו לייפות את המציאות, או בקיצור - ינסו לשכנע אותי (הם לא יודעים שזה אבוד). אז כן, מחר אני בכנס הסבר על קצונה, בבית חיל האוויר בהרצליה (איפה שהיה הסבר על התפקידים של מבצעים ופיקוח, ב-13.3.2008. זה היה כל כך מזמן...). לשמחתי הרבה, גיליתי שחברתי הטובה מהקורס גם תהיה שם, ושתינו סופרות את השעות עד לרגע שבו נתאחד שוב  (אההה... עוד פחות מ-12 שעות....)

גוד-ביי,

יסמין.