יש איזשהי חוקיות מעצבנת בסופי השבוע. הרי סופ"ש בבית מורכב משלושה ימים - חמישי, שישי ושבת. כמובן שכל אחד מהם יכול להיות באורך אחר, למשל בחמישי אני יכולה לצאת הביתה ב-10:00, ולעתים גם ב-16:00, במוצאי שבת יכולה להגיע מקוצרת מסריחה שתמנע ממני עוד ערב בבית, וכו'. הפואנטה היא, שיש איזשהו חוק, שאולי צריך לשקול להוסיף אותו לחוקי מרפי, שמגדיר כמה ימים מתוך השלושה יכולים להיות כיפיים, וכמה סתם מעפנים. אני עדיין לא הצלחתי לגלות מהו המספר המדיוק, אבל אצלי זה הולך פחות או יותר ככה בדרך כלל: חמישי - מעפן, בעיקר שינה, לפעמים משהו רגוע. שישי - מגניב, רועש, אלכוהול. שבת - משהו יותר שקט, אינטימי, בבית עם החברות, משחקי חברה. ולא משנה מה עושים, אם משנים את הסדר ומנסים לעשות מהפך, תמיד ישמר המצב שבו אם יום אחד היה מגניב אש, היום שלמחרת יהיה משעמם טילים. לגבי היום השלישי אני לא ממש סגורה, אבל כמעט תמיד הוא לא מדליק כמו היום הראשון ההוא.

לדוגמא, הסופ"ש הנוכחי:

חמישי היה לשם שינוי היום המגניב! יצאתי מהבסיס בבוקר (אחרי שהמפקדת שלי שחררה אותי ממסדר מעפן של המב"ס, כלומר שאם לא הייתי בוכה לה הייתי נתקעת בבסיס עד 15:30 במקרה הטוב) לטובת מפגש פג"פים מצומצם בתל אביב (כלומר רק אני ועדן), שמטרתו הרשמית היתה נירגול בנרגילה שאנחנו נקנה (כלומר, מי מביננו שיש לו יותר כסף, שזה בעצם זו שמרוויחה 380 ש"ח בחודש ולא זה שמרוויח 2,500 בחודש. היגיון בריא!). אז יצאתי מהבסיס, התעכבתי קצת בבאר שבע על מנת לקנות נרגילה איכתית בשוק הבדואי (ומסתבר שלא זולה במיוחד, 70 ש"ח!), ועליתי על קו 380 המפורסם (שאגב, לא היה עמוס כל כך, כמצופה מקו כזה ביום חמישי) לכיוון תל אביב. אחרי גיחה קטנה ומיותרת לעזריאלי, פצחנו בהליכה רגלית לכיוון חוף פרישמן, בו עשינו שני סיבובים על הנרגילה. לאחר מכן הלכנו לנשנש קצת במקדונלדס, ואז המשכנו לעוד סיבוב בנרגילה, הפעם ממש קרוב למים מול השמש השוקעת. זה באמת היה כיף! בערב חזרתי הביתה עם הנרגילה, שזכתה למקום של כבוד בחדר שלי, ומחכה בקוצר רוח לסיבוב הבא.

שישי - כלום.

שבת - חוץ מביקור קטן אצל חברה שסוגרת... כלום.

אז שיהיה שבוע טוב,

עוד שבועיים יגיע לו עוד סופ"ש בבית ונראה איך החוק יעבוד הפעם,

ורק הערה קטנה לסיום - ממש בא לי להשתחרר כבר!