עבר עליי אחד השבועות היותר הזויים בבסיס.

במשך כ-8 ימים הייתי בבסיס, מצאת חג שבועות עד יום חמישי אחה"צ, ובאמת שהיה ריכוז של הדברים הכי מעצבנים שיכולים לקרות מבחינה מקצועית. ונאלצתי לוותר על אפטר בגלל עצרת קצינים ונגדים חילית מעצבנת שגרמה לעומס קל.

אבל היו גם דברים הזויים במובן הטוב.

שבוע הבא מצפה לי תורנות ש"ג ראשון-שישי, ובפוקס או בקומבינה שאני לא הייתי מודעת אליה נתנו לי להיות כוננות, מה שיכול להיות מאוד מאוד נחמד. והכי טוב? ביום שני אני סוף סוף מקבלת סמל, הדרגה הכי חשובה בשירות כמו שלי. הגיע הזמן!

(כמובן שמדובר בסמל החיל-אווירי, העליון)