איך שוכחים מהחופש כל-כך מהר...

לפני 3 ימים עוד הייתי שקועה עמוק בחופש הגדול, ועכשיו אני שקועה עמוק בתרגילים במתמטיקה! (לא באמת, מי מכין ש"ב בימינו?!)

ביום שלישי בערב אכן הלכתי עם שתי חברותיי הטובות לסרט "אהבה וצרות אחרות", היה חביב אבל לא איזה להיט ענק שובר קופות. שנה שעברה, לפני פתיחת שנת הלימודים, הלכנו ל"נחשים על המטוס", וזה היה פשוט סרט ענק. נהנינו ביותר.

ואז, ביום רביעי בבוקר, אחרי לילה של פחות מ-3 שעות שינה (היה לי איזשהו חום של כמה שעות כנראה, שכרגע מתבטא רק בכאבי ראש ובטן חולפים), הגעתי למקום שבו לא הייתי כבר חודש וחצי - בית הספר! (למי שלא הבין למה חודש וחצי - היתה בגרות מועד ב' במתמטיקה באמצע החופש). ידעתי מראש באיזה בניין מיקמו את השכבה שלי השנה (הבניין הראשון כשנכנסים לבצפר, שזה נחמד וחוסך הליכה בבוקר), נכנסתי וישר פגשתי כמה חברות (וגם כמה "בערך חברות"). נזכרתי בכל הדברים של השגרה של הבצפר, כמובן גם בכל האנשים שלא כל-כך התגעגעתי אליהם.

בשעה 9:00 התחיל ה"שיעור". זה לא שיש באמת שיעורים ביום הראשון של השנה, אבל נגיד. בכל מקרה, המחנכת שלי היא מורה ששנה שעברה לימדה אותנו היסטוריה, ככה שמראש ידענו שאפשר לשמוח ששיבצו אותה לחנך אותנו, כי היא פשוט בן-אדם חביב ביותר! היא היתה מאוד נחמדה, גם ביום הראשון וגם ביום השני (ביום השלישי, היום, היא הבריזה לנו, אבל זה בסדר, היה לה תירוץ). היא הציעה כל מיני הצעות לפעילויות גיבוש שהכיתה תעשה - כמו לבלות כמה שעות בבריכה, לנסוע לטיול בירושלים, לעשות ערב בבית של מישהו. אני מנחשת שרוב הדברים לא ייצאו לפועל, אבל מאוד הערכתי את הניסיון שלה לארגן משהו.

בקשר ללימודים - קודם כל, ולצערי הרב, נשארנו עם אותם מורים משנה שעברה (שרובם איתנו כבר מכיתה י'). מה שעצוב בזה אלו המורות לתנ"ך וספרות, שאשכרה הולכות לתת לי מגן השנה. הייתי קצת מקללת אותן, אבל שמעתי על מקרים שמורים נכנסנו במקרה לבלוגים של תלמידים שלהם והיה לא נעים (אמממ.... בעצם... אצל המורה לספרות זה לא בעיה. אני לא מאמינה שהיא תצליח לקרוא פוסט של יותר משורה וחצי, ועוד בלי ניקוד!). כמו בכל תחילת שנה, היה ניסיון מצידם של המורים להלחיץ אותנו עם הבגרות, רק שהפעם, אחרי 11 שנות הלחצה של "יש בגרות!" (טוב הגזמתי, בכיתה א' לא דיברו על בגרות), כבר ידעתי מראש לצפות לזה, כבר אני יודעת למי להאמין ולמי לא, כבר שמעתי מתלמידים גדולים יותר איזה בגרויות באמת קשות ואיזה לא (למשל - ספרות לא!).

המערכת שלי קצת מדכאת: ביום ראשון אנחנו פותחים את השבוע עם גלגל"צ! (מקווה שאני לא היחידה שמכירה את הפרסומת הזו) לא, עם יום עבודה. בשנתיים האחרונות היה לנו יום עבודה בימי שלישי, שזה היה מאוד נוח באמצע השבוע, אבל אני אתרגל גם ליום ראשון. בכל מקרה, בדקתי - ואני (וגם חברתי הטובה ביותר) עובדות בחממות! שזה ממש נחמד, גם מפני שעבדנו שם במחצית השניה של י"א, גם מפני שאחראי הענף הזה הוא ממש נחמד, וגם מפני שהעבודה שם יחסית לא קשה, אפשר תמיד "למרוח" את האחראי או לגרום לו לחפור על איזשהו נושא, לא עובדים בתוך חרא של חיות כלשהן (בניגוד לעבודה שעשיתי בדיר, שאחרי כל יום שם הייתי מכוסה בחרא של כבשים, ואני מניחה שגם הרחתי בהתאם). גם כנראה ייצא מצב שבערך כל יום ראשון אבא שלי יבוא לבצפר עם האוטו בשעה שאני מסיימת (כי הוא מסיים להתנדב במשטרה באותה שעה, וגם ככה נוסע דרך הבצפר שלי), ואני אוכל לנהוג הביתה את הדרך הזו, וגם לחסוך לי (ולכמה חברות, או אחי) את הנסיעה בהסעות הרגילות, שהיא חוויה טראומתית לכל אחד (אני מתכוונת להידחפויות שהולכות בניסיון להכנס לאוטובוס).

חוץ מיום עבודה, מצפים לנו כמה רגעים לא נחמדים במיוחד - הבן אדם שהכין את המערכת כנראה היה מאוד חכם, כי הוא נתן לנו ללמוד 3 שעות ביולוגיה ברצף, פעמיים בשבוע! יש 6 שעות, אז חייבים לעשות אותן חצי-חצי?! לחצי השני של השכבה זה לא ככה. לדעתי זה אידיוטי - שנה שעברה היו לנו גם 3 שעות רצופות של ביולוגיה, ועוד שעתיים רצופות ביום אחר, וגם ככה כמעט התאבדנו אחרי ה-3 שעות. אז מה נעשה השנה? ובכלל, השנה היתה אמורה להיו לנו בחירה אם להשאר בביולוגיה או לא, אבל ברגע האחרון החליטו שכולם ימשיכו עם ביולוגיה. מאוד חכם, הרי ברור שאם יכריחו תלמידים ללמוד ביולוגיה, אז הציונים שלהם יעלו, כי ממש יהיה בזין שלהם להשקיע בזה! (זה היה בציניות אם מישהו לא הבין). אני עדיין מחכה לראות כמה קיבלתי בבגרויות בביולוגיה של כיתה י"א, אולי זה יוכיח למורה שלי (לא שהיא מחליטה) כמה זה מיותר. וגם אם לא - עוד הזדמנות לקטר על משהו, מה רע?

ו... מה עוד יש לי להגיד? היום נזכרתי כמה שאני שונאת מתמטיקה. זה עוד יהרוג אותי ביום מן הימים. עדיין לא התגברתי על שאלון 006 (שכנראה שאני אאלץ לעשות מועד חורף שלו, כי כרגע יש לי 69 בסופי שלו), וכבר עוברים ל-007 (השאלון על שם ג'יימס בונד!) שממה ששמעתי - הוא יותר קל מהקודם. מצד שני, כל-כך לא הברקתי בקודם, ככה שזה לא יותר מדי מרגיע אותי, ואחרי השעתיים שהיו לנו היום - נזכרתי שוב מה זה אותם שיעורי מתמטיקה שאני רק מעתיקה מהלוח וחושבת "פאק! אני לא אבין את זה בחיים! מה זה עוזר שזה כתוב לי במחברת?!".

ובזאת מסתיימת לה החפירה החגיגית לכבוד תחילת שנת הלימודים האחרונה שלי בתיכון,

אני מקווה שהיא תהיה חביבה כמה שיותר, ושתעבור לאט!!!!

לכל מי שהתחיל/לא התחיל - שתהיה אחלה שנה, וכל הברכות האלה שאומרים,

שבת שלום,

יסמין.