ביום ראשון, 9.9.2007, בערב, יצאנו - חצי מי"ב2, ועוד קבוצה של מורים מבית הספר - ל"סיור סליחות" בירושלים. אין יותר מדי מה להגיד על זה, ה"סליחות" האלה זה בגלל חודש הסליחות שיש עכשיו... ואין לי מושג עדיין למה הבאתי את עצמי לשם.

בכל מקרה, הסיור עצמו היה קצת משעמם - המדריך היה חופר כמו תמיד, ההסברים על המשמעות הדתית או החברתית של הסליחות גרמו לי לשעמום יתר, אבל בסה"כ - היה שווה לצאת, רק מהסיבה שהיה לנו חופש למחרת! טוב נו, לא מהסיבה הזו. אבל גם.

עוד דבר מעניין לפני שנעבור לתמונות - באותו ערב שהיינו בירושלים, נערכה הופעה של Black Eyed Peas גם כן בירושלים, וממש לא רחוק מאיפה שאנחנו הסתובבנו! ככה שיצא לנו לשמוע לא מעט מההופעה (לצערי הרב היא נגמרה כחצי שעה אחרי שהגענו, אז כנראה פיספסנו את ההתחלה). אני וחברה שלי, שהיינו בהופעה שלהם לפני כשנה בתל-אביב, קצת התבאסנו שלא הלכנו גם להופעה הזו, אבל בתכלס - היו בערך אותם שירים (חוץ מהשירים החדשים של פרגי, אבל הם לא כאלה טובים), אז בסוף הגענו למסקנה שבאמת לא היה שווה לשלם 300 או 360 ש"ח (תלוי במקום הישיבה/עמידה) בשביל משהו שראינו לפני שנה. אז בקיצור, היה ממש נחמד שהטיול לווה במוסיקת רקע (שהמדריך התעקש לקרוא לה "רעש"), ומדי פעם מצאנו תצפית להופעה (למרות שאף אחת מהן לא היתה יותר מדי טובה).

ועכשיו נעבור לתמונות.

אין הרבה תמונות, מכיוון שלא לקחתי מצלמה, ונאלצתי להסתפק בגניבת מצלמה מחברה. לצערי גם המצלמה שלה די מעפנה (תכף תראו), ככה שהתמונות פה זה בערך המיטב שיכולתי להוציא.

המדריכים חשבו שמה שהכי ישעשע קבוצה של מורים וי"בניקים, יהיה אחד מהם מחופש לאיזה משוגע שתוקע בשופר. מיותר לציין שעל פניהם של כל הנוכחים היה מבט של "מה יש למטורף הזה?!"

ואפילו הצלחתי לצלם אותו פעם אחת מקרוב.

איזשהו מקום בירושלים שהיה נראה נחמד לצלם אותו. וחוצמזה, המדריך כל-כך הרדים, אז חיפשנו מה לעשות...

אחד מניסיונותי הנואשים לצלם את ההופעה של Black Eyed Peas. אפשר לומר שזו התמונה היחידה שרואים בה משהו...

מוקדש באהבה לאבא של עדן :)

אתם יודעים מה זה.

לפני הירידה לכותל.

תמונה שאנשים אחרים טענו שחייבים לצלם כי היא "תמונה חזקה". אני לא הבנתי מה כל-כך בדוס שמתפלל, הרי היו שם אלפים כאלה! אבל צילמתי.

הכניסה לצד של הנשים בכותל, שבטח כולכם זוכרים שהוא קטן פי 893 מהחלק של הגברים. טוב נו, דת ושוויון תמיד הלכו יד ביד...

נו, אתם יודעים... עוד זווית...

הדגל עשה לי "דווקא", כל פעם שצילמתי אותו הוא התקמט!

הצצה נדירה לאיזור של הגברים! ;) לא באמת מעניין שם כל-כך... בסה"כ הרבה מאוד גברים שבאים להתפלל ב-1 בלילה, כי גם ככה הם לא עובדים / עושים צבא, אז יש להם זמן.

בדרך חזרה לבית-הספר - ניסיון להאיר (ולהעיר) את המורים שישבו בקדמת האוטובוס וכנראה גם ישנו.

לסיכום - היה נחמד, לא מעניין יותר מדי, הרווחנו הופעה בערך, והיה מצחיק באוטובוס.

עצוב לחשוב שאלה הטיולים הכיתתיים האחרונים שלנו...

וקצת בקשר לראש-השנה:

בני המשפחה שלי נטשו אותי בערב ראש-השנה, לטובת ארוחה אצל הרב (הקונסרבטיבי!!!) שלהם.

טוב, זה לא שלא הייתי מוזמנת, אבל ממש אין לי מה לחפש שם. גם לא אוכל.

גם ככה אף פעם לא עשינו ארוחה מיוחדת לכבוד ראש-השנה, אז זה לא יחסר לי.

השמועות אומרות שכרגע מדונה בארץ. אני כבר מתה לראות תמונות שלה מהנתב"ג או מהמלון! אני מקווה שהולכים לקרות דברים מעניינים איתה, קצת אקשן לא יזיק...

ודבר אחרון - היום נפתחה רשמית עונת החופשים-של-תחילת-השנה. ראש-השנה זה עוד כלום, כי אחריו יש לי חופש מיום כיפור עד שמחת תורה - ברצף! אני ממש אוהבת את הגשר הזה בין יום כיפור לסוכות, יש חופש של משהו כמו... שבועיים?! הרבה זמן לנוח (ולהפגש עם עדן), וכמובן להכין את עצמנו לחודשיים הקשים שיבואו בסיום החופש.

וכמובן - שנה טובה לכולם!

יסמין.