איזה כיף שיש גשר בין יום כיפור לסוכות! =]

כלומר אני בחופש עכשיו ב-3 ימים האלה, בזמן שכולם (או הרוב) לומדים!

החיסרון היחיד הוא שגם הגן שיש לי מול החלון של החדר - עובד... ואיתו גם הרעש של הגננת והילדים...

אבל מיום רביעי הרעש שלהם יוחלף ברעש של אחי הקטן, שייצא לחופש...

אבל בכל זאת, למרות הרעש שכנראה לא ייפסק לעולם, את הבקרים האחרונים ביליתי בעיקר בשינה. איך קורה שכבר בתחילת החופש הזה אני מוצאת את עצמי קמה רק ב-13:00?

אתמול בבוקר/צהריים תהיתי עם עצמי לגבי ההופעה של טוקיו הוטל (סביר יותר שצהריים, כי הייתי ערה). ידעתי שהיא תתקיים ב-6.10, ידעתי שזה יהיה בגני התערוכה בתל-אביב, ידעתי שכרטיס עולה 219 ש"ח... ידעתי הכל, חוץ מדבר אחד:

האם אני אהיה שם?!?

והתשובה היא: כן!!!!!! (או אולי בעצם: כעעעעעאאעאעאעאעאעאעאעןןןןן!!!!!!!!!!!!!!!!!אחדאחד)

ובקיצור, אבא שלי השיג כרטיסים בהנחה (179 ש"ח), בינתיים יש לי שני כרטיסים שמיועדים לי ולחברה. חברה נוספת צריכה להזמן לעצמה כרטיסים (נו, מה לעשות שאבא שלי יכול היה להזמין רק שניים?).

אז הכל סגור וידוע.

אני הולכת להיות באירוע החשוב ביותר הזה (הגזמה קלה...)

איזה כיף - לא חשבתי שאחרי בלק אייד פיז יהיה משהו כל כך שווה!

עכשיו זה הקטע שאמורים לתקוע בדיחה על ביל, משהו בסגנון "גם אני עד לפני כמה ימים הייתי בטוחה שהסולן שלהם זו בעצם בחורה" או "מה? זה בן?! הוא בטח הומו!", אבל אני ואחי עשינו היום שידרוג לבדיחה:

אחי: "אבא, *מראה לו ראש1 כשעל השער תמונה של הלהקה*, מה דעתך על הסולנית שלהם? כוסית או לא?"

אבא: "אממממ... נראה... היא היתה יכולה להיות יותר כוסית אם היא היתה קצת מסדרת את השיער שלה אחרת..."

*אני ואחי מתפוצצים מצחוק*

אחי: "זה בכלל בן...."

אבא: "מה?! איזה להקה של הומואים!"

חוץ מההופעה, אין לי יותר מדי תוכניות לחופש, חוץ מכמובן להפגש עם עדן - והפעם בלונה פארק! הולך להיות ממש מגניב, וכמובן פוסטמונות שיש לי הרגשה שהוא לא יהיה קצר...

והיום הייתי בב"ש, בקולנוע. ראיתי את הסרט "יומני האומנת" - חביב, נחמד, לא מ-ה-מ-ם. וחוצמזה קצת העברנו את הזמן בקניון, קניתי חולצה שהיתה ממש זולה בגלל סופעונה (חשבתי שכבר נגמר הסופעונה בשלב כזה של השנה...).

עם כמה שאני לא מתה על הקניון הזה (ובעצם על כל הקניונים), בחופשים אני מוצאת את עצמי מסתובבת בו לא מעט.

ולסיכום, איזה פוסט משעמם יצא לי...

אז הוא ייגמר פה.

לילה טוב,

חלומות על ההופעה של טוקיו הוטל (כמו שקרה לי),

יסמין.