אז היום יש לי יום-הולדת 18

אכן, סוף סוף הגעתי לגיל שכל הדברים המעניינים קורים (נגיד ש..), או בקיצור: אני כבר לא קטינה, כלומר אני בגירה, או "גדילה" בלשון העם.

היום קמתי בבוקר בידיעה שזו הפעם האחרונה שיש לי יום-הולדת בבית-הספר, כלומר פעם אחרונה שמורים וחברים מבית-הספר יגידו לי "מזל טוב" ויחבקו אותי, וכמובן גם פעם אחרונה שאני מתעצבנת על כך שרכזת השכבה תפסה לי את יום-ההולדת (וכן, אני יודעת, היא נולדה לפניי, ככה שבתכלס אני תפסתי לה. אבל היי, אני רגילה כל החיים לחיות בבלעדיות על ה-21 בפברואר, מה פתאום בכיתה י' מישהו נכנס לי לתאריך?!). מצד שני, זה לא ששנה הבאה אני מתה, ואני מניחה שגם בצבא יקרו דברים דומים (הבה ונהיה אופטימיים לגבי הצבא! גם אנשים נטולי איתור קד"צ...). אבל אחרי שכבר כמה שנים יש את הקטע הזה בבית-הספר, קצת עצוב שזו הפעם האחרונה ושזה לא יחזור יותר (ביחד עם עוד הרבה חוויות של בית-הספר, כמובן).

היה יום ממש נחמד בבצפר, בעיקר בגלל יום-ההולדת אבל לא רק (פשוט לא היה שיעור מתמטיקה, אז היה כיף! אה כן, גם קיבלתי 93 במתכונת השניה באנגלית של F, שזה חביב ביותר). אני זוכרת שגם שנה שעברה, ביום ההולדת ה-17, היה יום משעשע ביותר בבית-הספר. אני גם זוכרת שהיתה לנו הכנה לפולין ביום הזה, וזה קצת עיצבן אותי בהתחלה, כי זו היתה הכנה שנדחתה לתאריך הזה, כלומר לא היתה אמורה ליפול לי על יום-ההולדת. אבל בסופו של דבר, יום הלימודים עצמו היה כל-כך מצחיק ומשמח (גם כי הרבה אנשים הביאו לי מתנות ואמרו לי "מזל טוב", וגם כי קרו דברים מצחיקים שמשום מה לא זכורים לי). בקיצור, למה אני מדברת על משהו שקרה לפני שנה? נחזור למה שקרה השנה, כלומר היום. היום לא קיבלתי מתנות, אבל זה רק בינתיים. שתי החברות הכי טובות שלי אמרו שהן הכינו לי משהו, אבל זה משהו שאי אפשר להביא לבצפר, אז אני אקבל את זה בערב. חוץ מהן, חברה נוספת כתבה לי מן מכתב-ברכה חביב, שרובו היה ניסיונות לשכנע אותי כמה שאני גדולה ושזו סיבה מאוד טובה לצאת לאיזה פאב ולחגוג עם אלכוהול. מבחינתי זה בסדר, בשמחה אפילו! רק שיש את הבעיה של האוטו (אם שותים לא נוהגים. והיא רק מחר עושה טסט...) אז אני לא ממש יודעת אם זה ייצא לפועל. אבל נראה לי שיהיה אלכוהול מתישהו בזמן הקרוב בצורה כלשהי, כי להשתכר (קצת) יכול להיות ממש כיף ומצחיק, במיוחד איתה. חוץ מזה, קיבלתי גם מייל-ברכה מסורתי מעדן החביב ביותר, שכמו תמיד העלה חיוך על שפתיי והיה מלא בברכות שהיו גם מצחיקות. וגם SMS מדודה שלי, שבאמת קיוויתי לקבל ממנה כי גם שנה שעברה היא שלחה. שנה שעברה זה היה "מזל טוב ובהצלחה בנהיגה...", השנה זה לא

חוץ מאלה, קיבלתי הרבה "מזל טוב"ים מכל מיני אנשים. חלקם גם לוו בחיבוקים, שזה נחמד כי זה מראה שהאנשים האלה באמת אוהבים אותו (או סתם מתוך מנהג, מתוך נימוס. אבל למי אכפת..). היו אנשים (לא תלמידים) ששאלו אותי אם אני בת 17 או 18, והיה נחמד לענות להם על כך (וגם קצת להיות מופתעת על כך שהם לא יודעים שבכיתה י"ב, אם יש יום-הולדת בפברואר זה אמור להיות 18). אבל בכל אופן, מאוד כיף להסתובב עם גוש כזה של בלונים (ועוד בלון אחד קשור לתיק. אהה כן, גם את זה עשיתי שנה שעברה. אני כל-כך חיה בעבר ) ולקבל "מזל טוב" מכל מיני אנשים, גם מכאלה שאף פעם לא החלפתי מילה איתם. אה כן, לא שכחתי להגיד "מזל טוב" לרכזת. הרי זו הפעם האחרונה, בכל זאת... (מה היא תעשה שנה הבאה בלעדיי?!?)

ומה בהמשך היום? אתמול ניסיתי ללמוד מתמטיקה (לבוחן שיש ביום שני), כדי שאני לא אצטרך ביום-ההולדת שלי לעשות זאת. לא שממש הלך לי, כמו תמיד... אבל היי! זה פוסט שמח של יום-הולדת! למה אני מזכירה בו את הדבר המגעיל והרע הזה?! בקיצור, במשך היום בבית-הספר היה "ויכוח" קל בקשר למה לעשות היום. בהתחלה תוכנן שאני ושתי חברותיי הטובות ניסע לסעוד את ליבנו במסעדה או בית קפה בבאר-שבע. בבוקר בשיעור פסיכולוגיה עלה הרעיון לדחות את זה למחר, יום שישי, וככה לנסוע גם עם זו שעושה טסט באותו יום, ואולי גם עוברת אותו (זה נשמע כאילו היה לנו ממש משעמם בשיעור פסיכולוגיה. אז לא, היה דווקא מאוד מעניין. אבל כמשווים בין התיאוריה של פיאז'ה לבין הבילוי של הערב, די ברור מי לוקח...). אני חושבת שנקבע בסוף שניסע היום רק שלושתנו, ומחר אולי גם ניסע איתה ואולי אפילו עוד מישהי... נראה כבר. תלוי גם בכמה מכוניות נוכל להוציא מחר בערב (לא נראה לי שהורים פחדנים כמו של חלק מהן יתנו להן את האוטו בשישי בערב), וכמה כסף יישאר אחרי היום. בקיצור, אני מקווה שהולך להיות מהנה היום, וכמובן גם שיהיה מצחיק

נראה לי שעכשיו זה הקטע שאני צריכה לכתוב על המשמעות של גיל 18, עד כך שאני עברתי מילדות לבגרות, וכל הדברים החופרים האלה. ומכיוון שזה בלוג, כלומר מקום חפירה ידוע, אני אנסה לעשות את זה, אבל בקצרה, כי בכל זאת זה די חרטא שכל אחד אומר כשהוא מגיע לגיל מסוים. אז גיל 18? מה יש להגיד... חברה מהשכבה היום בבוקר אמרה לי "מזל טוב! עכשיו את חוקית!", זה נשמע כאילו עד עכשיו הייתי עבריינות או משהו  אני חושבת שהגיל הזה לא מסמל הרבה, כי הוא כמו כל השאר בערך - עוד נקודת מעבר. מצד שני, זה מן "גיל גדול" כזה, שתמיד היה קשה לי לדמיין את עצמי בגיל הזה, ות'אמת עדיין זה נראה לי קצת מוזר. גיל 18 גם בדרך-כלל מתקשר עם כל העניין של הצבא, שזה מעצבן מהבחינה הזו שהדודים והמשפחה המורחבת הולכים לחפור לי בקרוב על כל הנושא הזה. לפחות מזל שאנחנו לא מרוקאים, ושזו משפחה קטנה...

ודבר אחרון - כבר חודשים שאני אומרת "כשאני אגיע לגיל 18 אני אחתום על כרטיס אדי". היום אכן עשיתי זאת באתר שלהם, בתקווה גדולה שישלחו לי את זה בקרוב, אם בכלל.

ובזאת מסתיים לו פוסט יום-ההולדת הראשון בבלוג זה, וכנראה גם שלא האחרון (אם הבלוג הזה שרד כבר בערך 9 חודשים, אני מאמינה שהוא ישרוד עוד הרבה).

אז מזל טוב לי, וכל הברכות האלה שקיבלתי היום

ונתראה בשמחות!

יסמין.

(כבר לא קטינה)

נ.ב. - שתהיה מזכרת מהתאריך הזה...