אז כן לא עדכנתי מלא זמן כי אני קצת עסוק ואני לא ממש מסתדר עם כל הקטע הזה עדיין
אבל הינה עידכון לאחר לא יודע כמה זמן, כנראה הרבה... ואני לא הולך לשפוך את כל מה שקרה
כל הזמן הזה שלא עדכנתי כי אני לא משועמם ויש לי מה לעשות, אבל אני אספר את האירועים העיקריים
שקרו בזמן האחרון שגם הם ארוכים בעצמם.(וזה גם למה הכותרת)
אז ככה..:
ביום חמישי יצאנו כמה חברה להסתובב בקניון אמרו יהיו הרבה ילדים אז חשבתי טוב נו אולי יהיה מגניב
וכמו מפגר הלכתי, שום ילדים ושום בטיח היו כולה חמישה בנים ושתי בנות..
בסופו של דבר היה בסדר מינוס.. אכלנו פיצה אני הזמנתי עם פיטריות והם הזמינו זיתים..(לא שזה משנה חח..)
ואז היו מלא ערסים נרקומנים מוזרים שהטרידו אותנו במהלך הזמן שהסתובבנו וזה גם היה בחמישי בלילה (פורים)
והיה מלא נפצים אז לא היה ממש בטוח להסתובב ברחובות אבל נו, לפחות הגעתי חזרה הבייתה בחתיכה אחת...
יום אחרי, הבנות רצו ללכת לסרט סטאפ אפ2 ואמרו לי שאני אנסה לארגן את הבנים ואמרתי להן שאני אנסה אבל
אני לא מבטיח שום דבר כי הם בטח לא ירצו ללכת לסרט הזה.. ובאמת הם לא רצו והן חשבו שהברזנו כי הפלאפון שלי נכבה
פתאום ולא הצלחתי להודיע להן ויצא קטע קצת לא נעים אבל התנצלתי והכל היה בסדר..
אוקיי, שבת הלכנו לסבא וסבתא שלי לכבוד פורים וסבא שלי יומיים לפני זה פתח את הראש כשהוא עלה על סולם לתקן משהו
באמבטיה ואני ממש הייתי בחרדות שיקרה לו משהו רציני כי לא רק שהסבא הזה כבר בן שמונים החודש הזה הוא כבר
שבר את הצלעות ובאותו זמן גם חטף את מחלת הליגיונרים לפני שנה וחצי כשהיינו בטיול ביחד באיטליה והוא יצא מזה אז לצאת גם
מפתח בראש שנה אחרי? זה ממש קשה אבל אין על הסבא הזה הוא כל כך חזק... ואממ הוא היה בסדר תפרו לו את זה
ואכלנו היה טעים ואז חזרנו... נשברו לי האוזניות בדרך.. סתם עיצבון.
אוקיי יום ראשון יום גיבוש שכבתי ליד בארות יצחק באיזה חווה שם עם סוסים גמלים חמורים כבשים עזים מה שאתם לא רוצים
יש שם... הספו אותנו ונפל ענף ענקי מעץ גבוה מעלינו וזה פגע בשתי ילדות מהכיתה שלי... מקווה שירגישו יותר טוב, ואז הלכנו
לתחנות היה חץ וקשת רכיבה על חמורים על גמלים, הסבר על נחשים משחק בקבוצות כל מיני.. ושם התברר לי מה שהכניס אותי
להלם טוטאלי למשך כל היום וזה קרה משהו כמו אחרי תחילת היום כדי שבכלל כל הטיול יהרס לי... אז ככה הבנתי מילד מהכיתה שצעק
שמישהי ומישהו מהכיתה שלי(נקרא למישהי זואי נגיד ולמישהו יוסי...) חברים וזה לא היה בצחוק זה היה כזה לעצבן את "יוסי" שהוא חבר טוב
שלי, עכשיו רציתי לברר אם זה נכון אז ניגשתי לילד שצעק את זה ושאלתי אותו על זה אם הם באמת חברים כי זה היה מוזר שהם מחובקים
ככה וחשדתי כבר כמה זמן לפני שמשהו קורה ביניהם(ואני אסביר עוד מעט למה זה משנה לי כל כך כל זה), ואז הוא כמו ילד חסר טאקט והומו
צועק תמיר אומר ש"זואי" ו"יוסי" חברים!, רציתי לקבור את עצמי... זה כל כך מביך איזה ילד טמבל, עכשיו כנראה שזה נכון והם היו כל היום
ביחד ונשענו אחד על השני.
עכשיו תבינו למה זה כל כך הפריע לי! ה"זואי" הזאת זאת אחת מהכיתה שלפני שנה בערך הייתי מאוד מאוהב בה והיא אמרה
שהיא אוהבת גם אותי(מה שהסתבר בסוף שלא ממש היה נכון והיא רק חשבה..למרבה הצער) והיה מה שהיה ובסוף לא יצא כלום
והחלטנו שאנחנו נשאר ידידים ונדבר וביקשתי ממנה שרק אם יש מישהו שמוצא חן בעינייה שאני מאוד אשמח אם תוכל לשתף אותי..
אוקיי מאז לא דיברנו הרבה אבל היו מקרים.. אמרתי לה שאני עדיין אוהב אותה ושאם היא תחליט שהיא כן דווקא רוצה לחזק את הקשר
אז אני "מחכה" לה אבל כבר ידעתי שבמילא זה כבר דיי סגור מבחינתה.. וככה זה נשאר וכן אני עדיין חושב שאני אוהב אותה מאז..
הרבה פחות אבל עדיין אוהב אותה.
עכשיו ל"יוסי" שהוא חבר טוב שלי הייתה ילדה שהוא אהב כבר מאז שהכרתי אותו, ילדה יפה מהכיתה שגם אני דיי חיבבתי אותה
בשנה הראשונה שלנו ביחד בכיתה, וגם שם היה קטעים איתו שפשוט העליבו ופגעו בי בצורה מטורפת אבל לא חשוב עכשיו,
וסיפרתי לו עוד אז שאני אוהב את "זואי" והוא קצת צחק עלי וזה אבל לא היה לי אכפת מה הוא אומר, ולפני אולי חודש ניפגשנו
אני, הילד שצעק ש"זואי ו"יוסי" חברים, ו"יוסי" אצל הילד שצעק, ואז שיחקנו במחשב וישבנו בסבבה עכשיו "יוסי" החליט להוציא
תפלאפון ולצלם אותי סתם וידיאו ועשינו שטויות ואז בצחוק הוא אמר לי יו אני שולח את זה ל"זואי", ואני כזה- טוב.. ואז הוא הסתכל עלי
וצחק ואמר אה גולדברג אוהב את "זואי" ואז אמר סתם סתם.. וזהו וכאילו כולה חודש זה לא לפני שנתיים... ואז פתאום אני מגלה
שהם חברים בלי שאני יודע בכלל על זה?! זה נראה להם בסדר?! והם שמחים וזה.. לא רק שהוא לא סיפר לי שהוא אוהב אותה פתאום
הוא ניהיה חבר שלה ומחבק אותה מול הפרצוף שלי בלי בושה, והיא, גם ממנה ציפיתי ליותר... אני אהבתי אותה ועדיין אוהב אותה
ולא עשיתי לה כלום בכוונה לפגוע בה ואם פגעתי בה היא דאגה שאני ארגיש את זה טוב טוב על הלב ותמיד הצטערתי והתנצלתי...
ואני כמו מטומטם לא אמרתי להם כלום שהם כל כך דוחים אותי ההתנהגות שלהם כי לא רציתי לגרום לזה שישנאו אותי או משהו..
אני כל כך מטומטם... הייתי צריך לראות את זה מראש.. אני מקווה שיהיה לי יותר טוב.. כולם אומרים לי להמשיך הלאה אבל
מה אני אמור לעשות? אני לא מסוגל...פשוט לא.. וגם אם כן אני ארגיש רע כל פעם שאני עובר לידם כי זאת הרגשת פיספוס ואכזבה
כי הם פשוט בגדו בי שלא סיפרו לי דבר כזה, אני לא יכול להגיד לו לא לאהוב אותה(למרות שזה נראה לי ממש מסריח שאף פעם הוא לא
דיבר על זה ולא אראה את זה ופתאום הוא "אוהב" אותה? אולי הוא לא יודע מה זאת אהבה?) זאת עדיין תחושה מגעילה, והיא
אני בכלל לא מבין, כאילו מנסה בכוח לגרום לי לסבול כשהיא פעם יושבת ומתחבקת עם זה ופעם עם זה, מול העיניים שלי ואני בטוח
שהיא יודעת שזה מפריע לי אבל כנראה שאני לא חשוב לה כל כך... טוב אני חושב שזה מספיק.. אני לא יודע אם אני אעדכן עוד פעם
אולי כן אולי לא, אבל לא משנה מה יקרה אני לא חושב שיכול להיות מצב יותר גרוע מזה.
שבוע טוב לכולם.