ביקורות מוזיקה וכתבות תרבות - עמי ברנד

"הוא קונה מיקסר שבע מאות ערוצים
מחבר מיקרופונים
מחבר Left לLeft
מחבר Right לRight
מחבר לחשמל
מוצא את הכפתור האדום ולוחץ עליו"

(אלכוהול וסיגריות, שלום גד, תנועות מטאטא מהירות) 

אני האחרון שיכול לכתוב ביקורת על הופעה של שלום גד. אנרגטי, לא אנרגטי, זורם, לא זורם. לפעמים ככה ולפעמים ככה. אבל זה בכלל לא משנה. גם העובדה שהופעה של שלום הייתה פעם מאורע כמעט חד פעמי והיום היא שיגרה של חודש-חודשיים לא פוגמת בחוויה שהופעה כזאת מזמנת לי.

ואתמול גם הבנתי למה. למה לא איכפת לי אם היה זורם ואם האנרגיות ישבו כמו שצריך וכל זה.
אני יודע שזה נשמע קצת פאתטי, אבל אני אוהב ללכת להופעות של שלום גד, כי הוא גורם לי להיות אדם יותר טוב. כן, אולי זה לא קשור לפורום מוזיקה ישראלית, ואתם יכולים לצחוק עליי, אבל הופעה של שלום גד גורמת לי להיות אדם יותר טוב.
ואני אנסה, איכשהו, להסביר: האיטונציה הרגשית של שלום. גם בטקסטים, גם בלחנים, אבל בעיקר באופן שבו הוא שר, כאילו הוא מוציא את המילים מתוכו לראשונה. כל אלה, פעם אחר פעם פותחים אצלי איזה ערוץ רגשי, שהחיים, השגרה, היומיום גורמים לו להיסתם. ולפיכך הוא "מחבר רייט לרייט", תרתי משמע.

אתה יושב בהופעה. המוזיקה של שלום גד מתרחשת מולך ובאוזניך, ופתאום, כמו לפי סימן מלמעלה, כמו בתפילה כשאתה ממש מתכוון לכל מילה: אני נזכר בכל מי שאני אוהב אותו, אני נזכר למה אני אוהב. הרגש הלח שמתחיל את הכל, זוגיות, משפחה, הבן שלי שעוד שבוע יהיה בן חצי שנה ואני מרדים אותו כשאני שר לו בלחש "אתה האביב של חיי", או "ככה, כמו שזה. לא הייתי משנה דבר, לא הייתי נוגע בכלום. כמו שזה - זה מושלם".
הערוץ הרגשי הזה, כשהוא סתום, יכול להיות זה שיגרום לך להיות חסר סבלנות, להתנהג מגעיל, לריב, להעליב, לא להקשיב ולא להתחשב במי שאתה אוהב. כשהערוץ הזה פתוח, האהבה נכנסת בכל חלקיק מקום שהתפנה.

שלום עובד בשטיפות גם כשהוא על הבמה. הוא בא ושוטף את כל השחור שמצטבר בארובות של הרגש ומשחרר את מה שנסתם. וזה לא רק הרגש. זאת גם התחושה שאתה בא הביתה ואומר, כן, היה יום ארוך אבל אני לא עייף. אני הולך לקחת את התחושה הזאת ולעשות איתה משהו. אני הולך לחבק את אשתי ואת הילד שלי ולהבטיח להם ש"אם האהבה הזאת תרצה לשרוף אותי, אני אהיה הפחם המאושר בעולם".

ועוד דבר שעבר לי בראש אתמול היה על המשפט "דע מאיפה באת ואל תחזור לשם". כששמעתי אותו לראשונה חשבתי שהוא מתאים לי ולעוד כמה אנשים שהוא מכיר. אתמול הבנתי שזו עצה שתקפה כמעט עבור כל אחד. ובכלל, כשרובנו חושבים על מאיפה באנו, הדבר האחרון שאנחנו רוצים זה לשכפל את זה. 

אחד הרגעים המאושרים חבויים בשניות שבין 'אלכוהול וסיגריות' ל'דף חדש'. אי אפשר להסביר את זה. ובמילא זה עובר כל כך מהר, שגם אם הייתי מנסה לברר לעצמי, מה בחיבור הזה מפיל אותי כל פעם, עדיין הייתי נשאר ללא תשובה.