אדישות לשמה

כשיש משהו שאני רוצה, אני לא יורדת מהמטרה. ולא משנה כמה זה לא מסתדר

זה מן פאק שלי, שאני חייבת את מה שאי אפשר, והמטרה מקדשת את האמצעים.

זה חבל, כי אני לא רוצה להפוך להיות אובססיבית, אני לא רוצה לרצות רק כי אסור ואני לא רוצה לבזבז את האנרגיות שלי על שטויות מיותרות. מיום ליום אני מתרחקת ממה שאני רוצה להיות, ומתנוונת. הופכת למשיכה שלי, לפשטות. ואני רוצה להיות מיוחדת.

[כל כך הרבה דברים שהייתי רוצה לעשות, רוצה לדעת, להתפתח. אבל העצלנות כובשת אותי

להתקלח? אני אתלכלך אח"כ במילא. לגזור ציפורניים? זה יגדל. להורויח כסף? זה יעלם תוך יומיים גם ככה.]

הזמן עובר, ואת הדברים שאני חושבת עכשיו חשבתי כבר מיליון פעמים קודם. אפשר להגיד שגם זו אנרגיה מבוזבזת.

אבל מה זה משנה? אני כל הזמן רק אומרת. אומרת אומרת אומרת. מתי בפעם האחרונה עשיתי?

לא עשיתי, ואני גם לא אעשה.

כי זה צורך יותר מדיי אנרגיה, וזה משהו שאני לא נוטה לבזבז.

[אז מה, מחר אני הולכת לכלות את זמני בחברת אנשים שאני אוהבת, וגם כאלו שלא כל כך, ולקוות שהפעם האלכוהול לא יגרום לי להתבוסס בקיא שלי. מבחיל? אני קוראת לזה פריקת אנרגיות לא משומשות.]

You can wait for ages"

And watch your compost turn to coal

But time is contagious

Everybody's getting old

You can sit on chimneys

! And put some fire up your ass

No need to know

What you're doing or looking for

 ? But if anyone should ask

Tell them I've been cooking coconut skins

! And we've been hanging out

Tell them God just ped by to forgive our sins

"And relieve us our doubt

[Damien Rice - Coconut skins]