כמה ימים, אולי שבוע.. אולי אפילו חודש שלמדתי מי חבר ומי לא..
למדתי מי בנאדם חרא,שקרן,סכסכן.. אני יודעת מה אני שווה ואני יודעת שאני שווה הרבה ואני
לא מתנשאת פשוט נמאס לי לצאת פראיירית וזבל של אנשים אחרים שהם הרבה יותר קטנים ממני,
אנשים שחושבים שהכל מגיע להם גם אם הם מתנהגים אלייך בצורה הכי דוחה שקיימת.
אנשים שחושבים שהם יכולים לתפוס עליך טרמפ בכל מיני דברים, אנשים שחושבים שאתה קיים רק כשהם
צריכים אותך, אנשים שלא יהיו כאן בשבילך תמיד.
למה אי אפשר להיות בנאדם? למה כל הצביעות הדוחה הזאת? למה לא לבוא ולדבר בצד על מה שמפריע לך,
למה לעשות הכל דווקא?
וכן, קרה לי היום משהו. עזבו היא אפילו לא שווה את זה, אחרי שהגשתי לה ציון על מצע של שושנים וזהב, יש אנשים
כפויי טובה. אבל זה לא רק זה, למדתי דברים על עוד אנשים שבאמת לא שווים אותי.
ותכלס? אני יכולה להגיד לכם שהפסדתם אותי, אתם יכולים לחשוב שאני מתנשאת זה כבר לא מעניין אותי אבל כשמישהו
מראה לי שהוא חבר אמיתי אני אתן את כולי בשבילו ואני אהיה הכי נאמנה בעולם אבל אם מישהו לא? אני לא אצעק עליו
אני לא אקלל אותו, לא. אני לא יורדת לרמות כאלה זה לא בשבילי.. אני פשוט מתרחקת מהחארות שסביבי.
אבל אני בטוחה שיהיה בסדר.. אחרי הכל אני מודעת לדברים שאני עוברת ואני מתבגרת, אני כבר בת 17
ואני לא חייבת שום דבר לאף אחד!
העיקר שתפנימו..
אני מאושרת, אין מאושרת ממני!
ומי שלא טוב לו עם זה מוזמן לקפוץ לי(:
מחר צו ראשוןןן! בטח נצטלם ריש ואני:] חח יהיה לכם פוסט מגוון מחר.. או מחרתיים או מתישהו כשיבוא לי לעדכן!
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
ღMikaღ