חשבתי שמי שרזה שמח יותר.
חשבתי שאם אני ארזה העולם יהיה וורוד.
הייתי מטומטמת, ירדתי 5 קילו.. הפסקתי לאכול מה שאני אוהבת.
זה לא השפיע עלי, ירדתי במשקל, אנשים אומרים לי שרואים, אני באמת
לא רואה, חלמתי על גוף מושלם, כנראה שבחיים לא יהיה לי אחד כזה.
הפסקתי עם הצביעות, חזרתי לחום, שהשיער יאריך ויהיה טבעי יפה ובריא
השיער שלי נראה כמו הצרות שלי, קצר מקורזל מכוער וסתם חום.
אז גם זה לא הצליח לי.
שום דבר לא מונע ממני להיכנס ולהקליד בGOOGLE שם של דוגמנית להיכנס ולהתבכיין
למה היא כן ואני לא.
הייתי מתה לקפוץ למקדונלדס עכשיו ולדפוק ארוחה, לא המבורגר EASY וכן, עם צ'יפס נוטף שמן ומלח.
אבל לא, משהו השתנה בי, אולי זו תקופה, אולי לא.
אני לא שואפת לאנורקסיה, אני פשוט רוצה להראות טוב.
רוצה להראות כמו הדוגמניות בשלטי חוצות.
רוצה להיות יפה, טבעית ויפה.
עכשיו אני סתם מינוס 5 קילו, ילדה רגילה, עוד אחת שעוברת ואף אחד לא טורח להסתכל עליה.
מה שמוזר זה כשאכלתי את הדברים שאני אוהבת הייתי יותר מאושרת, ועכשיו אני סובלת
לראות אנשים אוכלים דברים טעימים ומגרים, אני לא מעיזה להכניס לפה שלי את הדברים האלה
ואם פעם ב.. כשאני מרשה לעצמי לאכול איזה משהו, לא דיאטתי, אלא פשוט אוכל, קיימים אצלי רגשות אשמה.
אני פשוט לא יודעת מה עובר עלי..
רע לי.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
ღMikaღ
