אז החלטתי לפתוח דף חדש!

ובמקום הבלוג הקודם החלטתי לשנות אותו למשהו אחר...

ככה אני אוהבת לגוון...

בהתחלה היו פה תמונות וכל מיני דברים,

אבל עכשיו יהיה פה רק דבר אחד!

ה-סיפור  שלי!

מקווה שאתם מתעניינים לשמוע ומחכים בקוצר רוח לקרוא אותו!

קודם כל אני אתן רקע על עצמי בשביל שתכירו את הסופרת :)

אז אני ציפי, אני בת 17 ואני חיה לי ליד אשקלון...

טוב אז הסיפור הראשון יתחיל בילדה אחת ששמה ליסה,

הילדה הזאת בת 10 ,

והיא גרה במקום די נידח אפשר להגיד..

יש לה עיניים חומות ושיער שחור,

ויש לה חיוך כובש...

שיכול לכבוש את לבבם של אנשים ברגע!

רק שזה לא מה שקורה לה..

ליסה נולדה ובדיוק אחרי חודש הוריה ניפרדו...

לא ניפרדו בגלל איזה ריב,

אלה בגלל שאביה ניפטר..

הכל התחיל ב 13.9.2009

אביה של ליסה ניפטר ממחלה קשה,

שהרופאים חששו לספר לה על כך

כי היא הייתה בודדה כשאביה ניפטר,

היא הייתה יום אחד בבית הספר,

ושתדעו לכם שהיא לא כל כך מקובלת..

אין לה עם מי לשחק,

היא חוזרת לבד הביתה..

והחברות שלה?

החברות היחידות שלה הן המורות בבית הספר,

כל הפסקה ליסה הולכת לבדה עם ראש מובט לריצפה...

לכיוון החדר מורים,

אבל כשליסה ניכנסת דרך הדלת של חדר מורים,

הכל הופך להיות בעיניה אחרת,

פתאום היא קורנת ושמחה והיא מביטה ישר ולא לריצפה,

אז היא באה ומתיישבת והמנקה של החדר מורים (תקווה),

באה ומציאה לי סיר של חמין ושואלת "רוצה ליסוש?"

וליסה בחוסר סבלנות אומרת "כן בשמחה"

~~~~~~~

ההמשך יבוא.