אין מה להגיד=/
אכזה..
+ עיצוב דש (: תהנו..
פרק 10.
___________________
" טוב יאללה בובה כנסי להיתקלח את מסריחה " ציחקקה אלן, " אבל אין לי בגדים " מיהרתי להוסיף ,
" אני יביא לך כנסי כנסי "
ניכנסתי למיקלחת פתחתי על עצמי זרם זק של מים חמים, שיפשפתי את גופי היטב היטב אם הסבון ניקיתי את עצמי
לא רצתי זכר של נגיעה מהלילה הזה !
" טוב מתוקה את ודעת גם אני אמורה להיתקלח היום " היתפרצה למיקלחת אלן
" חח מצטערת כבר יוצאת " עניתי בגיחוך
" רוז אני יוצאת שניה החוצה מייקל בחוץ " צעקה לעבר המיקלחת אלן, " הבגדים על המיטה הוסיפה
ומיד אחרי זה נשמעה טריקת דלת חזקה
" שלום שלום " חייכה אלן חיוך רחב
" שלום לך יפה " חייך מיקל ואסף את אלן בין זרועותיו
" אני דואג לסת' " אמר מייקל לפתע
" הוא יצא במהירות מהמועדון אם פנים כועסות, ועד עכשיו לא היה זכר מימנו " הוסיף מייקל
" אני מכירה את סת' הוא לא יעשה משו קיצוני, יש לו טאקט " ענתה אלן ברוגע
" אבל לי אין " ענה וחיוך ממזרי עלה על פניו
" למה אתה מתכוון " שאלה אלן כלא מבינה
ומיד לאחר שניה הרגישה את שפתיו של מייקל דבוקות לשפתייה וסוחופות אותה לנשיקה מלאת תשוקה
יצאתי מהמיקלחת עטופה במגבת קצרצרה שמגיע קצת עד מעל לברכיי,
בזמן שניגבתי את שיערי ראיתי צללית בחדר, היסתובבתי במהרה לעבר המיטה " אהההה " צעקתי, הוא חסם במהרה את פ
וניתקתי בקיר
היד ירדה בעדינות מפי, " מה אתה חושב שאתה עושה ?, הבהלת אותי " לחשתי ,
" מצטער, לא היתכוונתי " לחש גם הוא
לאחר שניה האור נידלק לפתע
" פששש יפה לכם " אמרה אלן, רק אז שמתי לב לסיטואציה שעמדנו בה,
סת' צמוד אלי יותר מאי פעם ואני רק אם מגבת קטנטנה לגופי..
" יייאאאי " דחפתי מעלי את סת' לקתי במהרה את הבגדים ומיהרתי אל עבר המיקלחת,
" ואתה איפה נעלמת ?! " צעקה לושות אלן על סת'
" היה לי כמה דברים לעשות .. ממתי אני אמורה להגיד לך מה אני עושה ומה לא ?! " אמרה באדישות סת'
" אני מקווה מאוד שלא עשית שטות שתיצטער עלייה ארי זה " היתערב מייקל
" תיהיו בטוחים שלא " ענה והיסתכל לעבר רוז שיצאה בידיוק ..
לבשתי מיכנס טרנינג ארוך וגופייה לבנה, יצאתי מהמקלחת מבויישת במקצת
" ניזכרת לצאת " זרקה לעברי אלן בחיוך ערמומי
חיכתי והיתיישבתי על יד סת'..
" אם כבר אנחנו פה נכין פופקורן ושימו סרט מעניין משו בסיגנון? " שאל\ אמר מייקל..
" טוב אני הולכת להכין " אמרה אלן ומשכה את מייקל
אני וסת' נשארנו בחדר יושבים על המיטה ורואים טלויזיה בלי להוציא מילה..
" אז איפה נעלמת היום ? " שאלתי והיבטתי בו
" היה לי כמה סידורים " ענה במהרה
" ב 2 בלילה? " עניתי מפקפקת בתשובה שהביא
" עזבי לא תביני " ענה ונישען על הכרית מאחוריו..
" אוקי " עניתי חלושות
הוא החזיק בידי וסימן לי לבוא לשבת לידו,
הישתיישבתי לידו נישענת על חזההו.. כל כך קיוויות שהרגע הזה לא יגמר
לרגע משו בטלויזה דיי משך אותי..
הגבהתי מעט,
" נער בסביבות ה- 20 לחייו נימצא היום ללא רוח חיים בסימטאות לונדון. "
משו משך אותי בדיווח הגבהתי מעט את הטלוויזיה
" הפרשה הסתיימה והגיע לסיכום בכך שמתברר שהנער ניפגע מפציאות קשות מחייה כלשהי, אך וזה הקורבן השני בזה משבוע אחד בלבד..
שמו הותר לפירסום " נועם הורדון " ,
סובבתי את מבטי לעבר סת' שהיה ניראה כאילו קפא במקום לרגע והביט עמוק אל תוך עייני
" נועם " אמרתי חלושות ..
ודימעה קטנה ירדה לה במורד לחיי