אני מחפשת בחור, שהכרתי בשירות הצבאי שלי במסגרת היותי פקידה במרפאה צבאית. 

פגשתי אותו שלוש פעמים, פעמיים במרפאה ופעם אחת בתחנה המרכזית בתל אביב. אני זוכרת את פניו ואת שמו הפרטי אבל לא יותר מזה..

שחר

שם כל כך נפוץ שלחפש אותו נדמה כמו אופציה בלתי אפשרית/:

הוא בא למרפאה שלי פעמיים והצלחתי להשיג לו את האישוריים הדרושים לו מבחינה רפואית, ובפעם השלישית שפגשתי אותו הוא הודה לי על כך ואמר שבזכותי הוטב לו בשירות שלו. באותה תקופה הפייסבוק עוד לא היה פופולרי ובגלל שהיה לי חבר לא העזתי לבקש ממנו להישאר בקשר כדי שלא יחשוב שאני מנסה להוציא מזה משהו.

ועכשיו אני מתחרטת.. הייתי שמחה לפגוש אותו שוב, באיזו שהיא דרך כל דרך... לפעמים שאני מתהלכת בתחנה המרכזית אני תוהה אם אני עלולה להיתקל בו שוב. אני מנסה להבהיר לעצמי מדוע אני רוצה לפגוש אותו שוב אבל אני לא פשוט לא מצליחה להעלות מדעתי מה כבר יכול לגרום לי לרצות לפגוש אותו שוב? כמעט שלוש שנים אחריי? כשנתיים אחריי השחרור שלי.. למה שארצה לפגוש בו שוב? ודווקא בו?

יתכן והשיעמום והחום טיגנו את המוח שלי היטב? ובכלל לא קוראים לו שחר? הא~ אני באמת מקווה שאצליח לפגוש אותו ביום מן הימים (הקרובים) או לפחות להבין למה נזכרתי בו פתאום בלי שום סיבה...