ואני יודעת מה אני עושה.

 - נמחק -

כנראה שעדיף שזה היה נשאר מההתחלה במוחי המעורפל בלבד,

ולא יוצא החוצה לדפי הבלוג.

 

---

אז כן, נוצר מצב שאני מעדכנת פעם בחודש.

האמת ? לא כל כך מפריע לי.

זה לא שמישהו מי - יודע - מה - קורא כאן.

אני לא אלכס, אני אנונימית.

אני מעדיפה באמת שאתם תקראו לי אלכס, ולא בשמי האמיתי.

קצת יותר קל להסתתר מאחורי השם הזה.

זה לא שאני לא אמיתית,

אני אמיתית לגמרי ואני כותבת על החיים שלי ועל עצמי.

אבל עצם העובדה,

שאני אלכס , ולא השם האמיתי שלי,

קצת מקל על המצב אני חושבת.

בהרבה יותר קל לכתוב דברים אמיתיים תחת שם בדוי,

ככה, מרגישים קצת חופש אמיתי כזה.

זה מה שאני מרגישה.

לאחרונה אני שמה לב,

שאנשים מתחבאים מאחורי המסכות יותר מאי פעם.

קצת קשה לי להסביר איך ,

כי לפעמים יוצא שגם אני כזאת.

אבל כולם אנושיים,

כולם שונאים ואוהבים,

וכולם גם מתחבאים מאחורי המסכות שלהם.

לפעמים המסכה יותר הדוקה, לפעמים היא קצת משוחררת

ואז אנחנו יותר כנים.

אבל עדיין, המסכה שלנו? תמיד קיימת.

אנשים לאחרונה פונים אליי כשמהסכה כל כך עלייהם,

והם בטם מצפים שאני לא אשים לב.

אבל אני שמה לב, תמיד אני שמה.

ואומרים, שאנשים מתעצבנים מאופיים של אנשים אחרים,

רק כאשר הם מוצאים באופי של אחרים תכונות שיש להם בעצמם.

לא הבנתם נכון ?

בסדר, העיקר שאני הבנתי.

לפעמים אני מרגישה שאני כותבת רק לעצמי.

וככה זה הכי טוב בעייני.

הכי טוב.

אלכס .