אני פשוט משתגעת .. אני לא יודעת מה קרה לי .בזמן האחרון כל דבר קטן מדליק אותי ואני משתגעת ומתעצבנת לפעמים זה מגיע למצבים כאלה שאני פשוט אומרת דברים מעליבים ודברים כאלו שאני בכלל לא צריכה להגיד (כל מיני מחשבות על אחרים) ורק אחרי שאני אומרת אותם אני חושבת איך אנשים אחרים שמעו את זה ומה עכשיו הם יחשבו עליי. אני פשוט לא יודעת מה לעשות כשאני מתעצבנת. הכל בוער אצלי בפנים .אני מרגישה כל מיני דגדוגים כאלה בכל הגוף וזה כל כך מעצבן! הכי מעצבן אותי שבאיזשהו שלב בשיחה אנשים אומרים "מה יש לך?" . כאילו מה אתם רוצים את מה שיש ליי?? שקל שתיים?? בכייףףף...
וגם ההורים מעצבנים אותי לאחרונה. הבנתי שאני פשוט איבדתי את היכולת הזאת להתמודד עם כל הכעס הזה שמצטבר בתוכי. פעם הייתי עושה את זה כל כך טוב , או שיותר נכון אני עושה את זה ממש טוב ליד אנשים מסוימים וליד אחרים פשוט לא. אני רוצה פשוט להוציא הכל וזהו .אני רוצה ללכת לפסיכולוג או לאיש הזה שאיך שקוראים לו שפשוט יושבים בכיסא ומספרים לו הכל. אני בטוחה שזה יעשה לי טוב לדבר על הכל. יודעת ובטוחה.
אולי הבעיה היא בכלל בכם ולא בי. אתם לא יכולים לקבל את מה שאני אומרת וגם אני לא רוצה רוב הפעמים את מה שאתם רוצים. צריך להבין אאחד את השני.
עוד משהו אני שונאת בעצמי זה חוסר הטקט הענקי שיש לי. יותר ויותר אני פוגשת את עצמי מגיבה על כל מיני דברים פשוט בצורה נוראית. ורק אחרי שאני אומרת או מתנהגת או צוחקת בדרכ רק אחרי זה אני מבינה איזה ילדה מגעילה אניי. פשוט צריך להביא לי מכות בטוסיק. זה כל כך לא יפה כל ההתנהגות הזו. אני מרגישה שאני לא יכולה לשנות את ההתנהגות הזאתי של החוסר טקט הזה. פשוט לא יכולה. כל פעם אני צוחקת בצחוק כזהה צחוקי כזה חחח (כזה ששומעים השכניםם) וכולם כזה מסתכלים עליי בשוק של יש-לך-על-החולצה-ג'וק-ענקי ואני כזה "מההה??? אני לא יכולה לשלוט בזה..!!" ואני באמת לא יכולה.
אז בכלל לא קראתם את זה זה בסדר
מיותר
בקיצור..
יש לכם איזשהם דרכים להתמודד עם הכעס ?
ומה לעשות עם חוסר טקט?
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
