שמתי לב במשך ה-6-7 שנים האחרונות שבהן הייתי חלק מקהילת ישראבלוג און אנד אוף, שאני כותבת רק כשדברים מציקים לי מאוד ואין לי מקום לפרוק את הרגשות שלי.
כבר כמה חודשים טובים שלא כתבתי כאן, בבלוגי היקר.
זה דבר טוב. כנראה שלא היה מה שיציק לי כ"כ.
or is it?
סוף י"ב והלימודים הם נראה לי הדבר שהכי מציק לי כרגע אבל בגלל שזה לימודים, זה אומר שאין לי באמת הרבה זמן לשבת ליד המחשב ולכתוב על זה, אני פשוט צריכה ללמוד ולכן נראה לי שלא כתבתי ולא כי אין דברים שמציקים לי.
בסך הכל החיים דיי טובים.
בקיץ אני מתכננת לעשות הכנה לשירות לאומי ותוך כדי ללכת ל"שומרי משקל" כדי לרדת קצת לפני השנתיים של השירות שכולם יודעים שמשמינים בהם...
התחלתי לכתוב שירים.
וכל אחד שאני כותבת לא נראה לי מספיק טוב. אוך זה כ"כ מעצבן שאין לי ביטחון עצמי מספיק גבוה.
תמיד אני צריכה אישור של אנשים אחרים.
היום הייתה לנו סדנה על דימוי עצמי. התבקשנו לכתוב 3 אנשים שאנחנו מרגישים פחות שווים מהם ולמה, ושלושה אנשים שאנחנו מרגישים יותר שווים מהם ולמה.
משום מה לחשוב על אנשים שיותר שווים ממני לא הייתה לי בעיה ויכולתי למצוא אפילו עוד שלושה בשקט, אבל בחלק השני של המשימה ממש התקשיתי למצוא אנשים שאנמי מרגישה יותר שווה מהם.
זה פשוט מציק.
למה אני לא יודעת שאני כן שווה?
למה אני חושבת שכולם יותר טובים?
לפעמים התסבוך של עצמי יכול להוציא אותי מהכלים...
אני אשאיר אתכם עם שיר/סיפור שכתבתי ושאני (עדיין) מרגישה שהוא לא מספיק טוב וגם אין לו כותרת:
בקטנותי ניסיתי,
התאמצתי ועמלתי שעות,
בסוף הראתי לה.
בצחוק קטן היא ביטלה עבודתי.
עברו שנים.
ניסיתי שוב אך עם פחות בטחון הפעם, לזכות באישורה.
ימים רבים לא נחתי וכל שעות ערותי הוקדשו להצלחתי.
הפעם יצא יותר טוב, חשבתי.
שגיתי.
הראתי לה. במבט קטן אחד היא כיבתה אותי.
הייתה לה את ההשפעה הזאת עליי. כאילו עיני היות מתזי מים גדולים
על נשמתי הבוערת.
למדתי להאמין לה.
כשלון. כשלון. כשלון.
המילם שלה חדרו עמוק וטרפדו כל משימה.
לא הייתי מסוגלת לתפקד.
מאז שאני זוכרת היא חיה איתי.
היא הייתה שם בכל הרגעים החשובים בחיי ותמיד דאגה לדכא אותי.
שחס וחלילה לא אחשוב בטעות שאני טובה, שיש לי כשרון.
למה את לא יכולה להיות יותר כמו אמא, תומכת ומעודדת?
"לא הייתי מבצעת את התפקיד שלי בצורה טובה אם הייתי תומכת ומעודדת"
היא ענתה לי, "הרי אני את, ואת תמיד היית האויב הכי גרוע של עצמך".
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
Miss X.