הייתי מאושרת! תכננתי כבר איך אני רצה לאדם ומספרת לו שאני אוהבת אותו ומצטערת על הכל. אבל לאחר השבוע הזה לצערי הרב, גיליתי שאדם די נעלם מהעולם. לא משנה איפה חיפשתי וחיפשתי בכל מקום, הוא לא היה שם. עברו כמעט חודשיים ואדם לא הגיע בכלל לפאב, ולא לבית החולים ולא לשום מקום! הלכתי חזרה לבית החולים למרות שממש לא רציתי אבל הייתי חייבת. ביקשתי ממי שנראה כמו דודו של אדם את הכתובת והמספר בבית ולהפתעתי הוא נתן לי אותו.בלי שאלות או דחיות. הלכתי ביום למחרת אל כתובת שהבחור מבית החולים נתן לי. בלי להתקשר קודם למקרה שהוא ירצה לברוח.כשהגעתי הדלת הייתה חצי פתוחה והיה שקט מוחלט בבית. נכנסתי פנימה בשקט והתחלתי להסתכל מסביב. כל הבית נראה מסודר ונקי כאילו מישו יצא הרגע ושכח לבגור את הדלת. בסלון היו שתי ספות. אחת בעלת 4 מושבים והשנייה עם שניים ובאמצע היה שולחן קפה קצת מעץ בצבע חום די כהה ועל השולחן היו 2 כוסות קפה. הבית היה די קריר אז יכולתי לראות את האדים שהגיעו מהכוסות. מה שהראה שמי שלא היה בבית יצא לפני מעט זמן. המשכתי להסתובב. בחדר השינה הייתה מיטה זוגית עם מצעים בצבע אדום וכחול, מזכירים טיפה את הצבעים של הבגדים של ספיידרמן או דחות קומיקס אחרת. הכל נראה לי די מסודר, מאורגן ושום דבר חשוד לא קרה שם. באותו רגע שבאתי לצאת מהחדר קלטתי עוד דלת חצי פתוחה. ניגשתי ופתחתי את הדלת. זה היה ארון בגדים. שמתי לב שיש כתמים כהים על השטיח שעל רצפת הארון. כאשר הסתכלתי למעלה הרגשתי משהו כמו סכין שפים ענקית ננעץ לי בלב. אני עדיין לא יודעת אם זה היה באמת משהו אמיתי או סתם הרגשה אבל ראיתי אדם ממוסמר לתקרה של הארון. כל הפנים שלא היו מכוסות בסוג של שקית נייליון שחורה והוא היה ממוסמר בצורת צלב קרס. ניסיתי להוריד את אותו בן אדם מהתקרה ולא הגעתי. פחדתי ממי שזה עלול להיות. אולי זה אדם שלי? אם כן אז.. מה אני אעשה עם עצמי עכשיו שהוא מת?! רצתי חזרה לסלון וחזרתי עם כיסא קטן שמצאתי שם. עליתי על הכיסא והורדתי את הגופה מהתקרה של הארון. ניקיתי חלק מהדם שהיה על הגוף החצי עירום של הגופה ומהיידים שלה. ניסיתי למשוף את השקית אבל היא הייתה קשורה מסביב לצוואר. חזרתי אחרי דקה עם סכין וחתכתי את השקית השחורה שהייתה על הפנים של הגופה שמצאתי. באותו רגע הרגשתי בום כמו מהמכה שקיבלתי חודשיים לפני זה מול הפאב. נדהמתי לגלות שזה לא היה אדם. זה היה הדוקטור שנתן לי את הכתובת. חשבתי עם להתקשר למשטרה ולהודיע, אבל כל העובדות היו נגדי. אני מצאתי את הגופה, אני באתי אל אותו דוקטור אתמול בצהריים, ואני נכנסתי לבית בלי רשות ואני מלאה בדם שלו! המשטרה יכולה לשים את הכל עלי! אפילו שאני לא אשמה בכלום פה. החלטתי להתחיל לבדוק הכל לבד. לחפש לבד את אדם, את הרוצח ואת אותו בן אדם שחבט בי מול הפאב. ניקיתי את עצמי מהדם שהיה לי על הידיים והשיער ויצאתי בריצה החוצה. בדרך לקחתי את המפתחות שהיו תלויות על קולב על הקיר ונעלתי את הדלת כדי לדאוג שאף אחד לא ימצא את הגופה לפני שאני אוכל לגלות מי הרוצח, בעיקר בגלל שטביעות האצבעות שלי היו בכל זירת הפשע. למה הכל נהיה מסובך כל כך?! בסך הכל חיפשתי את אדם!
המשך יבוא!!! חחח איזה מתח!! [אפילו אני במתח XD]
בבלוג זה
בכל הבלוגים
